מה זה אומר לרקוד את הריקוד שלא נעשה?
זה די בהיר שלכל אחת ואחד מאיתנו יש את הריקוד שלו/ה. את השפה התנועתית שהיא החתימה שלו/ה. אולי גם אתם כמוני, אוהבי ישיבה על ספסלים ובהייה באנשים? יאיר בן הזוג שלי ואני קוראים לזה "people watching". כל אחד ואחת מאיתנו ישים לב למשהו אחר. אני למשל מרותקת להליכה. איך המשקל עובר מרגל לרגל? האם יש מעבר של התנועה דרך המרכז? איך הראש משתתף או לא משתתף בהליכה? ועוד ועוד ועוד. יש כל כך הרבה פרטים? באמת שהיינו יכולים לעשות זאת שעות ארוכות…
לאן העין שלך הולכת בהסתכלות על א.נשים?
כשמעמיקים בשיטת "לאבאן" לומדים קצת יותר לעומק את השפה של התנועה. לומדים לתת משמעות. לאבאן שאל מה זו תנועה ולאט לאט בחקירה מסועפת ומרובדת יחד עם תלמידים ותלמידות לאורך שנים רבות (יותר ממאה) התפתחה לה שיטה שנותנת שמות, משמעות ועומק לתנועה.
כשתלמידי ותלמידות נענע לומדים/ות לאורך השנה קורס של לאבאן הם/ן מתחילים/ות לדבר את השפה. להכיר אותה בתוך הגוף. הם מעמיקים/ות בשלבים ההתפתחותיים שלנו כבני אדם ואיך הם משפיעים עלינו כבוגרים. הם/ן לומדים/ות לזהות איכויות תנועה ועוד ועוד דרכים לשכלל אותה. לאט לאט מתחילה להתבהר המשמעות של השפה הזו גם ביום יום, בתוך המציאות שמחוץ לסטודיו.
בסוף השנה אני מזמינה אותם לפרוייקט מרגש בו הם/ן נדרשים/ות לפגוש את עצמם/ן. לאחר צילום של התנועה שלהם/ן הם/ן מגלים/ות מה הנטיות של הריקוד שלהם/ן. מה הריקוד שכבר נעשה? איך זה מדבר עם מה שאני יודע/ת על עצמי? ואז הם/ן מעמיקים/ות עוד קצת בריקוד הזה. כלומר מרגישים/ות אותו בגוף, משכללים/ות עוד קצת. כמה מעט הבנה של מה שאני עושה מייצרת. כבר משהו משתכלל מתהווה מקבל תמצות ומהות.
ואז הם/ן נשלחים/ות למצוא אלמנטים שלא קיימים בתנועה שלהם/ן ושמעניין אותם/ן לחקור על מנת להזמין אותם למציאות חייהם/ן. וואו, הריקוד הזה שלא נעשה, כמה חשוף הוא הרגע שבו אני נדרשת לעמוד מול חברות בלימודים ולומר הנה הדבר שהכי מפחיד אותי לעשות. הנה הדבר שלאורך שנים התפתחה לי הנטייה לא לגעת בו. הנה אני בלי פילטרים של הגנות.
השנה כמו בכל שנה הפרוייקט הזה הוליד רגעים עמוקים של קרבה, של יצירת משמעות, של עומק ושל אינסוף תובנות. כמה ברת מזל אני להיות עדה לתהליכי צמיחה שכאלה. אחת הבנות אמרה בסוף המפגש האחרון משהו על האינטימיות והביטחון שצריך על מנת להסכים להיכנס לתהליך כל כך משמעותי. ואכן, יש ב'נענע' את הקסם הזה שמאפשר גדילה והתפתחות ואני כל כך מודה על כך.
והנה תרגיל הביתה- נסו לשים מוזיקה שאתם/ן ממש אוהבים/ות ושימו לב רק לאיזה חלק בגוף נוטה להניע את התנועה שלכם? אולי זו היד? אולי האגן? המרכז? אולי בכלל הראש?
כשזיהיתם/ן יופי, עכשיו תתחילו מחדש וותנסו לשנות ואף פעם לא להתחיל משם שוב. זה עדין. פיצי אפילו אבל שימו לב מה עוד משתנה? מה עוד מושפע מהאפשרות הקטנה שהצעתם/ן לגוף? מוזמנים/ות לשתף אותי 🙂
שיהיה לכולנו סוף יוני סוחט, מרגש ומשמח.
מחר בערב יש מופע "סיום שנענע" של תלמידי האנסמבל והתכנית השנתית לממשיכות. המופע ללא עלות והוא פשוט נוגע. בואו בואו לצפות בתנועה במהותה בתהליכי התהוות.
