בין מה שקורה בחוץ, מה שקורה בפנים ומה שביניהם

שיר של שניקה

"דלתא כאן בשבילך, גם בימים מורכבים אלו…"
"לאור המצב הבטחוני חשוב לנו לעדכן אותך שסניפי מחסני חשמל פתוחים…" (מתוך הודעות שונות שקיבלתי השבוע)

נדמה שהמילים "לאור המצב" הפכו להיות הקלישאה שלנו שאחריה אפשר לומר ככל העולה על רוחנו… לאור המצב re-bar מוכנים לתת לנו לקנות עוד יוגורט ולאור המצב יש איש שיווק שרוצה שאלמד עכשיו איך לשווק את העסק ובאופן כללי המצב האיר הרבה דברים.

זה אמנם נכתב עם ציניות קלה אבל האמת היא שהמצב הזה באמת הכניס אותנו ללופ המאד מבלבל הזה של מה עכשיו? אני בעורף, אני בריאה, אני לא הקמתי פרוייקט על ובכל זאת רוצה להמשיך לעשות משהו.

אנחנו מרגישים המון רגשות אשם. אשמה כשאנחנו לרגע מרגישים משהו טוב כי יש המון שסובלים, ואשמה אם אנחנו מרגישים רע כי אין לנו על מה להתלונן ברוך ה'. אני שמה לב שהלופ הזה של האשמה נמצא בכל מקום ויש לנו צורך כל הזמן להצדיק את המעשים שלנו.

השבוע בסטודיו הצענו הרבה מתנות בדאנה. הבנתי בתוכי שהדבר שאני יודעת הוא גוף. עבודה סומטית במהות שלה היא לעבוד עם מה שיש. לחבר בין מה שקורה בפנים ולתת לו הבעה בחוץ. השיעורים והמפגשים השונים היו Safe Haven, מקום שהוא יבשה בטוחה לשהות בה וממנה לצאת חזרה לעולם.

בימים שהמילים כבר לא משרתות יותר ואין איך לבטא מה שקורה בפנים התנועה היא דרך שנותנת מפלט שכזה.

השבוע לאחר לבטים רבים החלטנו עלמה ואני לפתוח את הקבוצות של 'נענע' וגם קבוצת הנשים של ' אמנות הגילוי בתנועה' נפתחה. זה לא היה חגיגי כמו שזה היה יכול להיות וחצי קבוצה לא יכלה להגיע. אבל לעבוד עם מה שיש ועם מי שיש זו הדרך שלנו עכשיו.

חקרנו את התימה הגדולה מתוך לימודי לאבאן ברטנייף של Inner-outer, השלבים השונים וההפרדות בין מה קורה אצלי בפנים, מה שקורה בין לבין ומה שקורה בחוץ. לשים לב לזה מתוך התנועה, לבחור, לחקור מה כל מצב מעורר. הדבר המדהים הוא שבכל מצב כשחוקרים אותו בתנועה ממש ניתן להרגיש את התנועה משתנה, את הקשב, את תשומת הלב. בעזרת התנועה הדפוסים שלנו מתגלים. איך הבחוץ נחווה איך הבפנים? מה קורה שם בשלב שאני גם בחוץ וגם בפנים או לא שם ולא שם? כולנו חווים בימים אלו את המעברים החדים הללו והעבודה בתנועה מאפשרת ללמוד לאט לאט לבנות את ההגנות וגם להכיר בהן.


גילינו המון.

אחת המסקנות שנשארה איתי מתוך מה שמוג׳י אחת המשתתפות אמרה היא שבתנועה הכל ניטרלי. אין מקום לביקורת או אשמה אם אני במצב אחד ולא באחר. יש לי רשות להיות בכל אחד מהם ולשהות בו או לשנות.

לכן, מציעה לנו בואו נצא מרגשות האשמה. אולי נחליף את ״לאור המצב״ ל 'על אף המצב' ונבין שעל אף המצב מותר לנו להרגיש מגוון של רגשות ולהיות במגוון של מצבים.

ניצן לידרמן חברה וקולגה יקרה שהגיעה השבוע לסטודיו לטקס ריקוד הפלנטה שהעברנו אמרה שהיא מבינה שזה כמעט בחירה רדיקלית להסכים לומר לרגעים שטוב לי. נכון, לא כל הזמן זה ככה, ויש הרבה רע מסביב אבל אם נפנה את נקודת המבט לטוב ונוכל להתרווח אליו נדמה לי שזה יביא עוד כזה טוב.

שנדע ימים טובים מאלה

שבת שלום

אביטל

אביטל בר צורי בתנועה של ידיים

אביטל בר צורי

מנהלת את סטודיו פנטהריי מנהלת שותפה בבית ספר 'נענע- תנועה מהפנים אל החוץ'. מטפלת בתנועה, מנחה מרחבי קונטקט ואימפרוביזציה, ומומחית בשיטת לאבאן ברטנייף. מאמינה מאד בקשר בין התנועה והגוף לבין הנפש והדפוסים שלנו. חוקרת שוב ושוב את הקשר שבין התנועה בסטודיו לחיים עצמם.

שתפו >>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פנטהריי- מקום לתנועה ויצירה, מרחב שמבקש לקרב את עולם התנועה , המחול והחיבור שבין הגוף והנפש לכך אחד ואחת שחפצים.ות בו. המרחב שלנו ממוקם בקיבוץ גניגר בלב עמק יזרעאל. 

סדנאות וסופי שבוע

11/09
| 09:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים על הקשר שבין היד ללב
08/10
| 9:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים החוקרת את היכולת לשמוט, להיעזב ולראות מה יכול לצמוח.

הרשמו לניוזלטר של פנטהריי

״עולם המים של הגוף״
קורס קיץ על הנוזלים בגוף בשיטת bMC

3-5/7

הצטרפו לעדכונים

מוזמנים ומוזמנות להרשם לקבלת עדכונים על הפעילות

דילוג לתוכן