בינת השכוי…

תמונה של תרנגול

יצא לך פעם לשמוע את קריאת התרנגול?
כשהייתי צעירה קראתי את הספר בינת השכווי של אביגדור דגן. אני לא זוכרת המון מהספר הזה אבל זוכרת שהוא היה מאד משמעותי אז.
המילים בינת השכוי הלכו איתי השבוע כיוון שהשתתפתי במחנה הקונטקט המתוק שאורגן בידי חבורה נפלאה. המקום שישנו בו היה חווה מקסימה ליד בת שלמה וכל לילה ״זכינו״ לשמוע את קריאות השכווי.
השכווי הוא הלוא אותו תרנגול הקורא ומעיר את כולם להתעורר לעבודה…
בעודי כותבת שורות אלו אני מקשיבה לקריאות השכווי והנה כמה דברים שעלו בי:

1. מעולם לא ידעתי שהתרנגולים קוראים קריאות לאורך כמעט רוב הלילה החל מאחת בלילה. כל כמה זמן מישהו מהם מתחיל קריאה.

2. ⁠הקריאות שלהם קשורות איכשהו לדרך תקשורת. אחד קורא במקום אחד וכעבור כמה רגעים עוד שניים קוראים במקום אחר.

3. ⁠יש מוזיקליות בדרך בה הם מתקשרים ובתור מישהי שהם הצליחו לקחת את שנתה במשך כמה ימים טובים עדיין יכולה לומר שיש בה משהו מרשים.

4. ⁠נראה לי, ממש בלי לדעת אם זה נכון שאולי מה שהם עושים התרנגולים זה לשמור על התרנגולות בחבורה. הם נמצאים מהגובה על העץ ומתקשרים זה עם זה לספר שהכל בסדר.

* * *
לפסטיבל הזה הבאתי את נעם הבן שלי שחגג השבוע 10. נעם הוא ילד רגיש ומתוק ובעיקר ממש רקדן מלידה. תמיד ידעתי את זה אבל עם הזמן אני מבינה זאת יותר. לא בהכרח רקדן במובן הקלאסי של המילה מהצד הטכני אבל רקדן במובן העמוק של המילה כזה שמבין מה המהות של כל זה בלי שצריך ללמד אותו כלום.

יצא לנו לרקוד יחד הרבה. היום הוא אמר לי ״אני ממש אוהב לרקוד״ כששאלתי ״ למה?״ הוא אמר :״כי זה גורם לי להרגיש חופשי״
כשנענו אתמול בלילה ממש יצרנו שיחה. לא הנחיתי אותו וכמעט בלי מילים היה לנו ברור מה המשחק ששיחקנו. הוא לא היה בסדנאות או בשיעורי אימפרוביזציה בשביל להבין שלפעמים ניתן לתקשר ללא מילים.
זה היה מרגש.

* * *
לא בטוחה שיש קשר עמוק בין שני החלקים למעט העובדה שהם קרו באותו ארוע אבל אולי גם התרנגולים מצאו לעצמם דרך תקשורת שממש עובדת להם ואולי הייתי שמחה פה, מתחת לאוהל של זה שקורא בקול גדול ומפריע לי לישון שגם הם ילמדו לתקשר ללא מילים…ובנימה יותר רצינית אני מאחלת לכם ולכן לרקוד כמה שניתן כי זו באמת חוויה אמיתית של חופש. הייתי רוצה שנדמיין יחד כולנו את כל החטופים והשבויים מגיעים לפה ויחד מוצאים את היכולת לרקוד שוב
אמן
שבת שלום
אביטל

אביטל בר צורי בתנועה של ידיים

אביטל בר צורי

מנהלת את סטודיו פנטהריי מנהלת שותפה בבית ספר 'נענע- תנועה מהפנים אל החוץ'. מטפלת בתנועה, מנחה מרחבי קונטקט ואימפרוביזציה, ומומחית בשיטת לאבאן ברטנייף. מאמינה מאד בקשר בין התנועה והגוף לבין הנפש והדפוסים שלנו. חוקרת שוב ושוב את הקשר שבין התנועה בסטודיו לחיים עצמם.

שתפו >>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פנטהריי- מקום לתנועה ויצירה, מרחב שמבקש לקרב את עולם התנועה , המחול והחיבור שבין הגוף והנפש לכך אחד ואחת שחפצים.ות בו. המרחב שלנו ממוקם בקיבוץ גניגר בלב עמק יזרעאל. 

סדנאות וסופי שבוע

11/09
| 09:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים על הקשר שבין היד ללב
08/10
| 9:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים החוקרת את היכולת לשמוט, להיעזב ולראות מה יכול לצמוח.

הרשמו לניוזלטר של פנטהריי

״עולם המים של הגוף״
קורס קיץ על הנוזלים בגוף בשיטת bMC

3-5/7

הצטרפו לעדכונים

מוזמנים ומוזמנות להרשם לקבלת עדכונים על הפעילות

דילוג לתוכן