הגוף זוכר? מה בין היזכרות לתנועה?

בין ימי זיכרון. זה מין מצב תודעתי כזה שאני חושבת שבמידה רבה מולחם בתוכנו כאזרחי מדינת ישראל (בעיקר במגזר היהודי). השבוע ביום השואה ישבתי עם שכנה ופגשתי את הבת שלה בת ה 15 שסיפרה שהיא אחרי 3 טקסי יום השואה. כשהייתי בגילה הייתי מגיעה לטקסים של יום הזיכרון בבית ספר שלמדתי בו ובאופן די עקבי הטקסים היו בנויים כך שהנפש נדרשת לסחיטה רגשית. וכך הייתי מתפרקת רגשית בסוף כל טקס. הופכת לשלולית דמעות ותמיד היה צריך לגרד ולאסוף אותי.

בנסיעה לפולין בגיל 17 הורגש צורך של מי שניהל את המשלחת לגרד עוד ועוד את שכבת העור העוטפת אותנו ומגינה. לכאורה לסוע לפולין זו כבר התחלה טובה והיינו חושבים שהגעה למחנות, לבתי כנסת נטושים וליערות הריגה יהיו מספיק מהממים והולמים את הנפש. אולם, מי שניהל את המשלחת שלנו החליט שבכל מקום צריך לעשות עוד דבר חושף. כך למשל ביער עם קברי ילדים פוזרו תמונות ילדים שלא שרדו את השואה לצד עטיפות במבה כשברקע השיר 'אמא' של ריקי גל. בטרבלינקה הקריאו מכתבים קורעי לב ועוד ועוד. 

אני זוכרת את עצמי מתפרקת פעם אחר פעם. מרגישה שהנפש לא יכולה לשאת עוד את נטל הכאב והאימה. היא רגישה מדי. זה גרם לי עם השנים לייצר מנגנון ניתוק מתוחכם בימים שכאלו.

אני באה ממשפחה עם רקע שואתי במיוחד, סבתי כתבה יומן שעבדתי על מנת לתרגם אותו להונגרית ומאז שיש לי ילדים אני מתקשה להיפגש איתו ולקרוא אותו שוב. 

בעולם ה SE (somatic experiencing) מאמינים שהגוף שלנו זוכר. בנוסף זו שיטה שמאמינה שכדי להירפא מטראומה צריך לגעת בה מאד מאד בעדינות אחרת היא מייצרת הצפת יתר והפעלה בלתי נסבלת של מערכת העצבית ה 'מעוררת' קוראים לזה להיתקע ב 'מערבולת הטראומה'.

ואני תוהה איך היה ניתן לעבוד עם זיכרון אחרת.

 ביום רביעי ב'אנסמבל נענע' הגיעה לעבוד איתנו נטע פולברמכר שהיא יוצרת, פרופסור באקדמיה ואשה ששמה הולך לפניה. נטע שיתפה אותנו בתהליך יצירה שהיא חוקרת וקשור כולו בתהליכי היזכרות. 

נטע דיברה על כך שהיזכרות היא תהליך שקורה בהווה ושעל אף שהזיכרון נמצא בעבר הרגע שבו אנחנו זוכרים משהו מתהווה ברגע  עצמו. כמה אני יכולה להיות נוכחת ברגע ההיזכרות? 

באחת ההתנסויות המרתקות, נטע הראתה כיצד דף שעבר קיפולי נייר לעולם לא ישוב להיות כפי שהיה וכך גם אנחנו. הגוף עובר משהו אשר אחריו תמיד נשארים עקבות, סימנים. 

אבל הגוף שלנו מסוגל גם לזכור משהו שהיה שייך למישהו אחר. להריח ריח, להרגיש עם הידיים, לשמוע קול, לראות איזו תמונה. בין אם זה זיכרון תורשתי שעובר אלי ובין אם זה זיכרון קולקטיבי שמתהווה בתוכי מתוך הכאב והצער הכללי. 

בערב יום השואה בחרתי דווקא להצטרף לשיעור של לנה פלד שקורה בסטודיו. זו לא הייתה החלטה מודעת, יותר מין עניין של זמינות. אבל מרגע שזה קרה הבנתי שזה לא היה מקרה. משהו בעבודה העדינה על הרצפה, בחיבור של הרצפים ובהקשבה לגוף היה עבורי מתנה של ריפוי והתחזקות. פתאום דמיינתי לי את הסבים והסבתות שלי מסתכלים מלמעלה בנחת ורואים את כל מה שיש לנו פה ומה שיש לי באופן אישי. 

בשיעורים האחרים השבוע עשינו דברים מאד עדינים שבהם הרבה ערסול, החזקה, הקשבה למה שיש ורוך. 

המתכון לא יושב לי באופן ברור אבל אני יותר ויותר מבינה שמפגש עם זכרונות קשים ועם סיפורים נוראיים יכול וצריך להיות הרבה פחות תיאטרלי רגשי והרבה יותר טקטילי- גופני. ככל שנזוז מהפאתוס, מהנסיון המרהיב לגרום לאנשים לבכות ונכוון לחבר אותם לקושי אבל גם לחוזק ולמשמעות החיים ייתכן שננוע לעבר ריפוי הטראומות הקולקטיביות וקצת פחות נשחזר אותן באופן אינסופי…

כל מה שכתבתי כאן כמובן נכתב מבלי להוריד כהוא זה מהצורך לזכור את כל מי שהלך במלחמות השונות ובשואה. אלא עוד פרספקטיבה על זיכרון. 

בחודשיים וחצי הקרובים, קצת כמו בכל מקום, גם בסטודיו יש פעילות עשירה והמון המון הזדמנויות לבוא, לפגוש את הגוף, את התנועה את הכיף שבה ואת העומק. 

שימו לב לסדנאות ההעמקה החד פעמיות השונות, לימי חמישי הכיפים ולסופשים השווים! וכמובן כמובן ההרשמה כבר בעיצומה לתכנית הקיץ ולבית ספר 'נענע' לשנה הבאה! 
בואו באהבה!

אביטל

אביטל בר צורי בתנועה של ידיים

אביטל בר צורי

מנהלת את סטודיו פנטהריי מנהלת שותפה בבית ספר 'נענע- תנועה מהפנים אל החוץ'. מטפלת בתנועה, מנחה מרחבי קונטקט ואימפרוביזציה, ומומחית בשיטת לאבאן ברטנייף. מאמינה מאד בקשר בין התנועה והגוף לבין הנפש והדפוסים שלנו. חוקרת שוב ושוב את הקשר שבין התנועה בסטודיו לחיים עצמם.

שתפו >>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פנטהריי- מקום לתנועה ויצירה, מרחב שמבקש לקרב את עולם התנועה , המחול והחיבור שבין הגוף והנפש לכך אחד ואחת שחפצים.ות בו. המרחב שלנו ממוקם בקיבוץ גניגר בלב עמק יזרעאל. 

סדנאות וסופי שבוע

11/09
| 09:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים על הקשר שבין היד ללב
08/10
| 9:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים החוקרת את היכולת לשמוט, להיעזב ולראות מה יכול לצמוח.

הרשמו לניוזלטר של פנטהריי

״עולם המים של הגוף״
קורס קיץ על הנוזלים בגוף בשיטת bMC

3-5/7

הצטרפו לעדכונים

מוזמנים ומוזמנות להרשם לקבלת עדכונים על הפעילות

דילוג לתוכן