על תודעת הנסתר בעבודה קבוצתית

קבוצה של אנשים מתקדמת יחד בשורה בסטודיו

השבוע יצא לאחת מתלמידות נענע המונח ״תודעת הנסתר״ ואני מיד התאהבתי… מי שכבר קרא את הניוזלטר הזה בעבר יודע (או יודעת) שאני מאד מאד אוהבת מילים ומשמעויות. אני מרגישה שזה קשור בעובדה שאני עובדת עם שפה שכולה מדברת תנועה ומשמעות אבל אולי גם כי פשוט ככה אני בנויה. המילים מתגלות לי ומרגשות אותי. 

ובכן, אותו מונח אמורפי נאמר בסיום אנסמבל נענע. באנסמבל של נענע למי שלא יודע.ת אנחנו מעמיקים מאד מאד בכל מה שנקרא ״אימפרוביזציה קבוצתית״ או אם תרצו ״עבודה קבוצתית״. ואכן זהו תחום מאד חמקמק. כבר שלוש שנים שאני מנחה אותו ואני כל הזמן מרגישה שאני מגלה טפח ומכסה טפחיים. זה מרתק אותי. ואכן מוצאת בעבודה הזו ממש תודעה של הנסתר. במובן הזה זה גם מזכיר לי את המונח תורת הנסתר. 

לכאורה זה פרדוקס. אם זה משהו נסתר איך יכולה להיות תורה שמלמדת אותו? אם מדובר במשהו שהוא נסתר מאיתנו איך ניתן לתפוס אותו בתודעה ומה זה בעצם אומר או נותן?

אני מגדילה עוד את היריעה ומתחשק לי לטעון שלא רק כשמדובר בתנועה, עבודה קבוצתית יש בה משהו מין הנסתר ודווקא הידיעה הזו או אפילו השמירה על התדר הכל כך עדין שהדבר הזה הוא מעבר לבינתנו היא ממש קריטית לתהליך הקבוצתי. 

אני מנסה פה תוך כדי כתיבה לחשוב על הנייר (או יותר נכון על המסך) מה יש באימפרוביזציה קבוצתית ואיך ניתן מזה להבין עוד קצת מתורת הנסתר של עבודה קבוצתית. 

הנה האלמנטים שעולים לי וייתכן שבהמשך אמצא לנכון להוסיף אליהם- 

1. הקשבה- וואו וואו הקשבה הקשבה ושוב הקשבה. יש תרגיל אימפרוב קבוצתי קלאסי- הליכות עצירות. זה די מדהים אותי כמה לא משנה באיזו קבוצה אני אעשה את התרגיל הזה – גיל, קשר, עניין – הוא תמיד תמיד יעשה את העבודה. באנסמבל אנחנו קוראות לזה ״לכוון את הכלי״ אם בגיטרה צריך לכוון את המיתרים אזי בקבוצה צריך לכוון את תדר ההקשבה. זה משהו שהוא גדול מרק מילים, הוא ממש מעוגן בגוף. היכולת להיות בקשב אחד ואחת לשני ולשנייה.

2. הסכמה לומר כן- או אולי ניתן לקרוא לה הצטרפות- השנה קראנו לזה ״להגיד כן למוג׳י״ . מוג׳י היא אחת הרקדניות הותיקות באנסמבל וגם אסיסטנטית בתכנית השנתית של נענע וניסינו להראות את הקונספט שצריך לומר כן כדי שנוכל להתקדם. בפינת ההשראה הנחתי סרטון טד מרתק על אלתור והוא מסביר שם את עקרון הכן. כשאני חושבת על קבוצה, גם כזו שאינה בתנועה אני חושבת שהיסוד שמקדם קבוצה ותהליכים בה הוא ההסכמה. אנחנו צריכים וצריכות להסכים לומר כן אחד לשני, להסכים ואולי להסכין לצעוד יחד באותה הדרך. 

3. ההדהוד… עלמה אמרה השבוע שגילינו שאחד המסלולים בתכנית הוא המסלול להדהוד גופים. שמנו לב שהמלה הדהוד מהדהדת (חח) לה במרחב כל הזמן והיא למעשה כלי שממש ניתן ללמוד ולדייק. זו יכולה להיות גם אינטואיציה אבל היא ממש ממש דורשת תרגול ואימון. ומה זה אומר להדהד? אולי בתנועה זה יותר ברור. את נעה ואני נותנת למה שאת עושה לעבור לי בגוף ולהשפיע עליו. יכול להיות שזה יגרום לי לעשות בדיוק אותו דבר קצת כמו צל שעושה מראה ויכול להיות שזה יניע אותי בקצב שלך או יגרום רק לידיים שלי לחקות את מה שהרגליים שלך עושות ועוד ועוד ועוד. ובקבוצה לא תנועתית? נראה לי זה היכולת לשמוע משהו שמישהו אחר אומר או לשים לב לפעולה שהוא עושה במרחב ולהסכים לתת לזה לעבור דרכי ואז לצאת החוצה אליו כהדהוד או בדיבור או במבט או בכל דרך אחרת. כך שנוצרים היחסים

4. ואחרון להיום -תרגיל המה יקרה אם?- מבחינתי הדבר הכי מדהים שהתרגול של אימפרוביזציה קבוצתית מביא והוא קשור באופן ישיר ומחובר לאותה תודעת נסתר היא השאלה ״מה יקרה אם?״ מה יקרה אם אני עכשיו אצא בריצה? מה יקרה אם אני אחליט להרים את היד בדיוק כשאת תרימי? מה יקרה אם אני אחליט לצאת עכשיו לריצה? מה יקרה אם אני אקים סטודיו? ועוד ועוד … מבחינתי השאלה הזו מחזיקה בתוכה גם את האפשרות להקשיב לעצמי ולאימפולס שלי וגם להאמין שאני יכולה לפעול אותו בלי שזה יפגע ועם זאת לדעת שזה שם אותי במקום פגיע ורגיש.

הבאתי אותו אחרון כי הוא מקושר ישירות לשלושת הקודמים. אם בקבוצה תהיה הקשבה, תהיה הסכמה למסע משותף ולקבלה של מה שהאחר מביא ואם יהיה הדהוד ויחסים חיים בין המשתתפים, או אז כשאני אשאל מה יקרה אם, אני כבר אדע שמה שאני מביאה יוכל להתקבל ואני אדע שהדבר שאני מביאה הוא יקר ויקבל מקום כי גם אני אתן מקום כשמישהו אחר יביא את הדבר שלו.

בשנה הזו יצא לי ללוות הרבה מאד תהליכים אישיים וקבוצתיים ולראות איך הם נשזרים אלו באלו. זה כל כך מרגש לסיים שנה. לפעמים זה אפילו מציף עד כדי חוסר יכולת הכלה. בשנה המשוגעת הזו, כל דבר שהצליח להתממש הוא פשוט נס גדול גדול ואני רק בהוקרת הטוב הגדול הזה שזכינו בו.

מזמינה אתכם להיכנס לעוד ועוד קבוצות תוך כדי שיש בכם קצת מתודעת הנסתר הזו שמבינה שרב הלא ידוע על הידוע ודווקא שם חבוי כל הקסם…

אביטל

אביטל בר צורי בתנועה של ידיים

אביטל בר צורי

מנהלת את סטודיו פנטהריי מנהלת שותפה בבית ספר 'נענע- תנועה מהפנים אל החוץ'. מטפלת בתנועה, מנחה מרחבי קונטקט ואימפרוביזציה, ומומחית בשיטת לאבאן ברטנייף. מאמינה מאד בקשר בין התנועה והגוף לבין הנפש והדפוסים שלנו. חוקרת שוב ושוב את הקשר שבין התנועה בסטודיו לחיים עצמם.

שתפו >>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פנטהריי- מקום לתנועה ויצירה, מרחב שמבקש לקרב את עולם התנועה , המחול והחיבור שבין הגוף והנפש לכך אחד ואחת שחפצים.ות בו. המרחב שלנו ממוקם בקיבוץ גניגר בלב עמק יזרעאל. 

סדנאות וסופי שבוע

11/09
| 09:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים על הקשר שבין היד ללב
08/10
| 9:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים החוקרת את היכולת לשמוט, להיעזב ולראות מה יכול לצמוח.

הרשמו לניוזלטר של פנטהריי

״עולם המים של הגוף״
קורס קיץ על הנוזלים בגוף בשיטת bMC

3-5/7

הצטרפו לעדכונים

מוזמנים ומוזמנות להרשם לקבלת עדכונים על הפעילות

דילוג לתוכן