שכחתי לכתוב ניוזלטר
זה לא קורה לי הרבה. אני לרוב מאד מחוברת לרצון שלי לחלוק עם אחרים מחשבות שעולות לי תוך כדי תנועה וגם די נאמנה לפורמט. אבל השבוע הזה נחתתי ויש משהו בנחיתה שהוא תמיד מייצר קשת של תחושות. מצד אחד שמחה והתרגשות לחזור הביתה למשפחה, ומנגד, איזו חזרה למציאות שיש בה גם אלמנט של מהלומה.
בכל נסיעה, לפחות בנסיעה שהיא למען חופש ויש בה מרחב לחשיבה ואינטגרציה את חווה שמשהו בך משתנה. משהו עובר טרנספורמציה. ואז את מגיעה חזרה הביתה וזה כמו ליפול, לתוך מציאות שבעצם לא השתנתה מאז שעזבת. הפער הוא כמעט בלתי נסבל. את השתנית אבל המציאות לא השתנתה בכלל..
מה עושות במצבים בהם משהו בך זז אבל התזוזה הזו היא רק פנימית? יש כל מיני תפיסות של כמה זמן אדם צריך על מנת לחזור למקום. שמעתי פעם מישהו שאמר לי שהחזרה למציאות לוקחת כמספר שעות הטיסה. כלומר אם טסתי 12 שעות ייקח לי 12 יום ממש להרגיש שחזרתי ואם טסתי 3 שעות, אז שלושה ימים וכו׳ . עבורי זה עבד. חזרתי בראשון בלילה מספרד אבל רק ביום חמישי הרגשתי שנחתתי. הגוף החכם שלי גם ממש סימן לי בכל הימים הללו שאני קצת חולה ובעצם עוד לא לגמרי הגעתי ורק בחמישי לקראת הערב חזרתי להרגיש שוב אני.
אחד הדברים שהשתנה השבוע לכולנו זה התודעה של החטופים. אם עד לפני שבוע וחצי, גם אם ניסינו לעסוק בנושא אחר וגם אם ממש התאמצנו לשים את חלומותינו בקדמת הבמה, עדיין בפועל הרגשנו שעד שהחטופים לא יחזרו לא נוכל בלב שלם לחשוב על שום דבר אחר. אני מניחה (רק מתוך הנסיון האישי שלי) שכולנו חווינו בשבוע שעבר מאז שהם חזרו מין טלטלה פנימית. משהו השתנה במציאות החיצונית אבל בפנים התודעה עוד לא הבינה איך היא אמורה להרגיש. אני לא יודעת מה אומרים על ״טיסה״ שלקחה 720 יום… האם ייקח לנו 720 שעות להתרגל למצב החדש? (אגב זה 30 יום אז אולי זה הגיוני?), כמה זמן ייקח לנו להפנים שיש דאגה אחת שיכולה לרדת מהמיינד שלנו? כמה זמן ייקח לגוף להרפות החזקה שהוא החזיק כל כך הרבה זמן?
השבוע, מה שהכי עזר לי להתמודד עם הנחיתה לתוך המציאות היה ללמד לאבאן ברטנייף – להיות בגוף, להיזכר בבסיס של מה שאני הכי אוהבת ומרגישה בו את התשוקה שלי. ואני שמה לב – באופן לא מפתיע – שהדרך שהכי עוזרת לי בכלל לחזור לעצמי שלי זה דרך תנועה וגוף. אולי זה כך גם אצליכם? אולי אצליכם התשוקה היא אחרת? נדמה לי שלחבור לאמת שלנו, לכוח שלנו ולחוזקה שלנו יכול מאד מאד לעזור לחזור למציאות כפי שהיא.
