למה במלחמה הזאת כולנו מרגישים שקופים
במלחמה הזו יש לי תחושה שכולנו פשוט בחוויה שלא רואים אותנו. כבר שלוש שנים שזו התחושה, אבל השבוע היא עולה בי יותר מתמיד. לא רואים את המילואימניקים שעושים עוד סבב מספר מאתיים; לא רואים את המשפחות שישנות במקלט כי אין להן ממ"ד בבית; לא רואים את ההורים שמג'נגלים כדי להיות עם הילדים וגם להמשיך לעבוד […]
איך חזרתי לעצמי השבוע
לפני שבוע, כשכתבתי את הניוזלטר הקודם, האמת היא שלא דמיינתי ששבוע אחרי כל המציאות תתהפך ותשתנה. אולי היה צריך קצת לדעת שזה מה שיקרה כשמדובר בפורים ובנהפוך הוא…השבוע הזה הרגיש ארוך יותר משבעת יממותיו.בכל אחת מהמתקפות שעברנו עד כה אני שמה לב איך כל יום הוא עולם ומלואו, ואיך הכל יכול להשתנות בן רגע.במתקפה הנוכחית […]
הגוף כמיכל חי
לפעמים בתוך תהליכי לימוד אני מרגישה שמשהו בי נלמד מחדש יחד עם הסטודנטים. לא רק הידע עובר- אלא התודעה מתחדדת, והגוף מזכיר לי דברים שידעתי ושכחתי.השבוע אנחנו עמוק בתוך המודול הרביעי של המחזור הראשון של LBMS (לאבאן־ברטנייף). זו ממש היישורת הראשונה של החבורה הכל כך מרגשת הזו. מיד אחרי השבוע הזה הם יצללו לעבודה אינטנסיבית […]
זה כמו הטלת כידון
אני כותבת מהאולימפיאדה.לא זו שאתם מכירים אלא אחת פחות מוכרת. בבתי ספר בחינוך וולדורף (אנתרופוסופי) לומדים בכיתה ה׳ על יוון העתיקה ומתאמנים בספורט כגון זריקת דיסקוס והטלת כידון ובין לבין עושים תרגילים שנראים קצת מוזר שנקראים בוטמר.ארוע השיא קורה כשמספר בתי ספר נפגשים בסחנה ובמשך שלושה ימים מתאמנים על כל סוגי הספורט הללו, מבלים יחד, […]
על הרצועות -ועל מה שהן מספרות לי על תנועה, יושרה וחלומות
בסופ״שׁ האחרון שלי ושל ניצן לדרמן חקרנו את הרעיון של Beyond the reach ובזכות החקירה הזו התאהבתי שוב ברצועות של הגוף כמשהו ששומר על היושרה שלנו וגם עוזר לנו להתקדם..הרצועות בגוף הן כמו אותם קווים עדינים שמחזיקים מבנה,אבל לא לוחצים עליו.כמו חבר טוב שמחזיק לך את היד,לא מושך, לא דוחף, רק שומר שלא תתפזרי.הן עשויות […]
להביט אל עצמנו בעיני האינסוף
להסתכל בעיני האינסוף.״פעמים אני חושבתשהחטא הנורא והאפל ביותר של האדםהוא לחשוב רעות על עצמואני קוראת לזהלהביט על עצמו ׳בעיני השכנים׳ֿולא בעיני האינסוף״(מתוך מכתב לילד של זלדה)השיר הזה הוא אחד השירים האהובים עלי ביותר של זלדה. הוא אפילו תלוי לנו על המקרר כתזכורת. אנחנו כל כך מהר ממהרים להתבונן על עצמנו בעין קשה ורעה והרעיון הזה […]
תמיכת השכמה
תמיכת השכמה… כבר הרבה שנים שאני חוקרת ובוחנת את הקשר שבין היד אל מרכז הגוף. השאלה שאני (ואני בהחלט לא היחידה) אוהבת לשאול היא ״מאיפה היד מתחילה?״ יש כל כך הרבה מיקומים מהם אפשר לומר שהיד מתחילה – ממפרק כף היד, מהמרפק, מהכתף? אבל מה אם נראה את היד שלנו כשלוחה של הלב? של בית […]
הקינספרה – לצאת ממרחב הנוחות
השבוע הסתיים המודול השלישי – מתוך ארבעה- במחזור הראשון של לימודי LBMS (לימודי לאבאן ברטנייף לניתוח ואבחון תנועה). כל כך הרבה דברים בשלוש וחצי שנים האחרונות נראו לא הגיוניים ובכל זאת קרו ובתוכם גם התכנית המופלאה הזו. את תכנית ההכשרה חלמתי ממקום כמעט אנוכי. רציתי להמשיך את ההתפתחות והלימודים שלי דרך השפה הזו. רציתי להתמקצע […]
דרישת שלום מהעבר שהזכירה לי מי אני
פעם בכמה זמן אני פותחת מחברות ישנות שלי. בגלל שכתיבה זה ממש כלי שאני נעזרת בו אז יש לי המון המון מחברות. אני אוהבת את החוויה הזו של לפתוח מחברת ובין רגע להיות בזמן ומקום אחר. באחת המחברות שכתבתי הייתי בת 24 אולי ולמדתי אז בקבוצה של דניה אלרז בירושלים. היינו אז בתהליכים של יצירת […]
ליפול אל המרכז שלי
ליפול אל המרכז שליליפול לתוך עצמי, ליפול מעל המרכז שלי, אלו משפטים שיוצא לי לומר לא מעט כשאני מלמדת את הקשר שבין המרכז והקצוות בגוף.יש מנגנון נורא מיוחד בגוף שלנו של התקפלות. הוא מופעל באמצעות המפרקים השונים שלנו וקשור גם לעובדה שיש איזה חיבור (גם רעיוני אבל בעיקר אנטומי) בין הגפיים לבין המרכז שלנו האנטומי. […]