להיזכר למה התחלנו
השבוע הייתה לי תזכורת קטנה למשהו שאני כבר יודעת. אתם מבינים, חודש יוני הוא חודש שהוא באמת קצת יותר מדי. ובתוך כל הסופים, והחזקת הקבוצות השונות, ומסיבות הסיום בכיתות השונות – מאוד קל עבורי לשכוח. השחיקה והתחושה שאני כבר לא בטוחה למה אני עושה את הדברים מגיעות בדרך כלל לשיא בשלב הזה.ואז מגיעים מופעי הסיום […]
הידיעה הפנימית בעידן המכונה
השבוע הקשבתי לפודקאסט של מפלגת המחשבות (למי שמכיר). מיכה גודמן מדבר בפודקאסט הזה בעונה הנוכחית על מהפכת הבינה המלאכותית ומנתח אותה בדרכו. אחד הדברים שתפס אותי במה שהוא מתאר היה בכל הנוגע לשאלה ״אצל מי הסמכות?״. אם בעבר הסמכות הייתה אצל אלוהים ואז היא עברה אל השליט והריבון, מתישהו בזמן המהפכה התעשייתית הסמכות עברה לאינדיבידואל […]
בין נוחות להקשבה: פירות של שנה שלמה בתנועה
אמל'ק1. אימפרוביזציה בתנועה זה החיים!2. בואו למלא מלא מופעי סיום של נענע3. כל מה שכתוב כאן מגיע משיעורים ב'נענע' והתחלנו הרשמה לשנה הבאה! למה כל כך חשוב לתרגל אימפרוביזציה?? קשה לומר איך נראים פירות בתחום שלנו אבל היום היה יום מרגש במיוחד שבו תלמידות שנה ג בנענע הפיקו פסטיבל קטן וחמוד בו הן לימדו […]
לתת כבוד לרווחים
בתרבות היפנית יש מושג מרתק שנקרא "מָה" (Ma – 間). בתרגום פשוט, המשמעות שלו היא "רווח", "מרווח" או "המרחב שבין לבין". לכאורה במרחב הזה אין כלום, אבל ליפנים אין כוונה לריק או לחלל ריק שצריך "למלא". להיפך. ה"מה" הוא מרחב חי, מלא בפוטנציאל. הוא השקט שבין הצלילים שבלעדיו המוזיקה היא רק רעש, הוא הרווח שבין העמודים […]
לתת משקל לדברים: על נוכחות, קרקע והזכות לקבל מקום
לפעמים נדמה לי שהמילה הכי נפוצה סביבנו בתקופה האחרונה היא "להקליל". כאילו להרגיש את כובד הימים, או לתת מקום לתחושות המורכבות שעוברות עלינו, הופך אותנו מיד ל"כבדים". כאילו הפתרון להכל הוא פשוט לצוף קצת מעל פני השטח, לא להעמיק, לא לגעת בקרקע. אבל בסטודיו, כשאנחנו פוגשים את הגוף, המילה משקל מקבלת משמעות אחרת לגמרי. להסכים לתת משקל […]
הדרמה שכבר קיימת לפני שהסיפור מתחיל
במשך שנה כמעט שלמה עינת גנץ ואני מעמיקות עם התלמידים של שנה א בתחום החמקמק והמרגש שנקרא אימפרוביזציה קבוצתית לבמה (תחום שאנסמבל נענע ממש מתמקצע בו) .השבוע הרגשנו שעלינו עוד שלב בהבנת המשמעות והערך של התרגול הזה גם כיצירה שנוצרת עבור קהל וגם עבור המשתתפים בה (בעיני אפשר לומר זאת על כל יצירה אבל אולי […]
מילים על בחירות ( ואלו שלא )
יש שיר אחד בלבד שאני זוכרת מהימים שדיקלמנו בשיעורי אנגלית: הקלאסיקה של רוברט פרוסט, "The Road Not Taken". תמיד מעניין אותי מה גורם למשהו אחד להישאר בתודעה ולכל השאר להיעלם. כל כך הרבה דברים נעלמים, ורק מעט נשאר.במשך שנים הייתי מדקלמת אותו מכוח ההרגל, יודעת את המילים אבל לא תמיד את המשמעות: Two roads diverged in a […]
על האי תנועה
אין דבר שיותר מפחיד אותנו מאי התנועה… לרבים מאיתנו אי תנועה משמעה חידלון ומוות.עבורי המחשבה שאני לא נעה או שאני לא ״עושה״ כלום מכניסה אותי לתחושה שאני משותקת. בתקופות כמו שלנו (שקשה לומר שהן נדירות בשש שנים האחרונות) משהו במפגש בין העצירה הקולקטיבית לביו החזרה ״לשגרה״ הקולקטיבית מייצר דיסוננס כמעט בלתי נסבל למול הרעיון הזה […]
הכירו את אופיר תלמידת שנה ג' בנענע
יש סיפור ידוע במשנה או בגמרא על חוני המעגל שרואה איש זקן נוטע עצי חרוב. הוא שואל את האיש ותוהה מדוע הוא נוטע עצים אלו אם רק בעוד שבעים שנה הם באמת יתנו פירות. האיש כמובן אומר לו שכמו שהוא נהנה מפירות שאחרים נטעו כך גם הוא נוטע שאחרים יהנו. חוני אחר כך מתיישב על […]
פנטהריי בית ספר לקוסמות
כבר בערך שש שנים שאני קוראת או מקריאה את הארי פוטר. כשהייתי בתיכון הייתה לי חברה שהייתה בעניינים וכל פעם שיצא ספר חדש (עוד לפני שהיה תרגום לעברית) היא הייתה רוכשת אותו וכך קראתי עד הספר השלישי וכשנפרדנו בצבא התנתק הקשר שלי איתה ועם הארי פוטר. אבל בזכות ילדיי הקשר חודש ומאז סיימתי את הסדרה […]