אימפרוביזציה בתנועה – יצירה בזמן אמת, מתוך נוכחות והקשבה לרגע החולף

על החוויה הבלתי מילולית שבאימפרוביזציה בתנועה, כליום לאימפרוביזציה בתנועה וכיצד ניתן לשהות בעניין וסקרנות בעת אימפרוביזציה בתנועה.
עלמה ואביטל מלמדות שיעור אימפברוזיציה

אני זוכרת שבתור סטודנטית באקדמיה למוסיקה ולמחול, השתתפתי בשיעור אימפרוביזציה בתנועה ומוסיקה, למוסיקאים ורקדנים . כן, זה ממש שיעור שצריך ללמוד אותו- איך מאלתרים בשתי שפות. מוסיקאים ורקדנים מבינים אימפרוביזציה בצורה שונה. 

אחת התופעות המשעשעות שנכחו בשיעורים והעידו על האופן השונה שבו חוו שתי הקבוצות את ההתרחשות: לאחר כל התנסות שבה השתתפו מוסיקאים ורקדנים יחד, נפתחה שיחה על ״מה קרה כאן בעצם״. 

המוסיקאים השתוממו בכל פעם: ״כמה אפשר לדבר על משהו שעשינו? היינו שם! ראינו!״.
הרקדנים, בניגוד למוסיקאים, אינם רואים את עצמם ולפעמים גם לא את המרחב במלואו. הם עסוקים בלשלב בין הקשבה גופנית להקשבה לצליל, בין הקשבה לאימפולסים פנימיים לבין הקשבה לגופים נוספים ובעיקר אינם רואים את התמונה הגדולה, שהמוסיקאים כן יכולים לראות בעודם מנגנים. 

לכן השאלה: ״מה קרה כאן בעצם?״ פותחת שיחה ארוכה למדי, שבה נעשים חילופי נקודות מבט, כמו כמה עיוורים שנוגעים בחלקים שונים של פיל ומנסים להבין יחד מהו ׳פיל׳.

למה אני מספרת לכם את זה? התהליך הזה, הוא למעשה תהליך רכישת הכלים לאימפרוביזציה בתנועה ובעיקר לאימפרוביזציה קבוצתית. תוך כדי תנועה עולות המון שאלות ומחשבות: כמה אני יוזמת וכמה אני מקשיבה? כמה אני קשורה להתרחשות המרכזית הקבוצתית וכמה אני נפרדת? האם לפתח עכשיו את העיסוק התנועתי שלי או לעזוב אותו לטובת משהו אחר? איך אני מרגישה? מה נראה כלפי חוץ? אם יש מוסיקה- כמה אני איתה וכמה אני מתנגדת לקצב שלה? 

מתוך השאלות האלה, שמקבלות לפעמים מענה תוך כדי תנועה וחלקן עולות בשיחה שבדיעבד, אנו מרחיבים ומרחיבות את היכולת שלנו לשחק ולהתעניין (וגם לעניין את הצופים במידה ויש כאלה) תוך כדי האילתור.

 

איך רוכשים כלים ומפתחים שפה משותפת לאימפרוביזציה בתנועה?

מתוך השיעורים של ״נענע- תנועה מהפנים אל החוץ״, אביטל ואני אספנו כלים ומושגים בהם אנו נוגעות לאורך השנה, כשאנו מלמדות אימפרוביזציה. מושגים אלו עוזרים לנו ולתלמידים שלנו להבין את עצמם תוך כדי אילתור ולהרחיב את היכולת לשהות בתוכו בעניין וסקרנות. הנה דוגמה לשלושה מהמושגים:

 

אימפרוביזציה והמרחב ההדדי/ Mutual Space

כשאנו מאלתרים יחד, עלינו לפתח את היכולת להיות קשובים למרחב שסביבנו ולנוע בתוכו ויחד איתו. (אנחנו קוראות לעקרון הזה גם ״להתבונן ולפעול בהדדיות״, על שם העיקרון הראשון לבניית מערכות מקיימות בפרמקלצ׳ר- ראו מאמר על פרמקלצ׳ר בגופידע נענע). כשאנו עובדות על עיקרון זה, אנו בעצם מפתחות מצד אחד את הראייה המרחבית, הפריפריאלית, שקולטת את הנעים והנעות שסביבנו ומצד שני את ההקשבה פנימה ויכולת לנוע מתוך אימפולס ותחושה פנימית. במילים אחרות: נוכחות. זו היכולת להיות עם, להיות ריקים מעצמינו, להתמסר להתרחשות גדולה מאיתנו אבל מבלי לבטל את הקול הייחודי שלנו שעולה בזמן אמת, ברגע, תוך כדי שאנו נעים ונעות. 

באימפרוביזציה בתנועה כשהרוקדים והרוקדות מסכימות להביא את קולם האישי ומצד שני להתמסר למרחב, קורה קסם, נוצר חשמל באוויר, תחושת קבוצה, אפשר להינשא על גבי ההתרחשות המשותפת.

 

אימפרוביזציה
צילום: ג'ני שיין

 

יוזמה והקשבה תוך כדי אימפרוביזציה בתנועה 

זהו החלק השני של ״להתבונן ולפעול בהדדיות, הוא קשור ליכולת לפעול, להיות אקטיבית, ליזום, תוך כדי שאנו קשובים. הקשבה והדדיות, אינן מילים שמשען המעשי הוא תמיד להגיד ״כן״ למה שקורה, זה אומר שנשים לב למה שקורה ונוכל לבחור. 

למשל: החדר נכנס לקצב איטי, רוב המאלתרים מתגלגלים או נשכבים על הרצפה. ההתרחשות נמשכת זמן מה. אני שמה לב לזה, אני יכולה ללכת עם האנרגיה ולהיות בקצב של הקבוצה, או לתת לו ״קונטרה״ (גם תמיכה וגם התנגדות) ודווקא לנוע בקצב או בגובה אחר באופן שתומך את ההתרחשות וכמו עוזר לה להתקדם, להתפתח, להשתנות. 

אנו לוקחים בחשבון שהקול שעולה בי כנראה עולה בעוד א.נשים בקבוצה ואם אהדהד אותו החוצה, יכול להיות שיצטרפו אליו ויכול להיות שלא, אך באותו רגע אני חופשיה להחליט מתוך הקשבה, את סוג ההדדיות שלי עם המרחב, את היחסים שלי עם הקבוצה. כמובן שכל זה קשור ליכולת שלי להוביל ולהיות מובלת, להגיד ״כן״, או ״כן… אבל״, או- ״לא״ ועדיין להישאר חלק חשוב בהתרחשות.

 

מגע כף רגל
צילום: ג'ני שיין

 

מה יקרה אם…

במהלך האילתור בתנועה אנו חווים המון חוויות גופניות ורגשיות שונות. בדרך כלל יש שלל גירויים, עולים תכנים מן העולם הפנימי, דימויים ומחשבות, שאנו יכולים להשתמש בהם כדי להמשיך ולהתחבר לעצמינו, כמו גם ליצור עניין במרחב המשותף. 

שאלה שמאוד עוזרת לנו להישאר בסקרנות ומשחקיות תוך כדי אילתור ובאמת להגיע למקומות חדשים ומפתיעים היא: ״מה יקרה אם?״ למשל: מה יקרה אם אני אעצור במרכז החדר לדקה שלמה בעוד כולם ממשיכים וממשיכות לנוע? 

בנוסף, באילתור מחליטים על מסגרת זמנית כלשהי, ישנם חוקים ״מה מותר ואסור״, שמטרתם מצד אחד ליצור הקשבה ותחושת יחד, אך מטרתם גם להתפרק ולהשתנות תוך כדי מהלך האילתור. השאלה ״מה יקרה אם…״ קשורה גם למוסכמות המשותפות כמובן וכמה אפשר למתוח אותן ולשחק איתן.

למושגים אלו מצטרפים כמובן עוד רבים נוספים. בשיעורי האימפרוביזציה בתנועה ב-״נענע״, אנו נעים בין התנסות ועיבוד, תנועה ושיחה, בהיזון חוזר בין הפנים והחוץ. המושגים המלווים את ההתנסויות לאורך השנה מעבים את הלמידה הקבוצתית ועוזרים לתת מילים לחוויה החמקמקה של תנועה ונוכחות ברגע החולף. אך חווית האילתור המשותפת, הבלתי אמצעית ובלתי מילולית היא חזקה ומשמעותית ויוצרת שפה תנועתית וגופנית בפני עצמה. למרות הפער בין המחשבה והגוף, התחושה והמילים, כאשר אלו מתחברים ישנה תחושת למידה עמוקה ומספקת. 

עלמה מריה סימון

בוגרת תואר שני במחול באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים (M.dance), בלימודי כוראוגרפיה באקדמיה. רקדה בלהקת "ביתא" (2018-2022), לימדה מחול בתכנית התואר הראשון באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים (2020-2022), לימדה תנועה לזמרים ומוסיקאים באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, (המחלקה לביצוע, 2021-2022). יצרה כוריאוגראפיות למופעי תיאטרון, לימדה תנועה לשחקנים. העלתה את יצירותיה בארץ ובעולם, דוקטורנטית בבר אילן, בחוג למדע, טכנולוגיה וחברה.

שתפו >>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פנטהריי- מקום לתנועה ויצירה, מרחב שמבקש לקרב את עולם התנועה , המחול והחיבור שבין הגוף והנפש לכך אחד ואחת שחפצים.ות בו. המרחב שלנו ממוקם בקיבוץ גניגר בלב עמק יזרעאל. 

סדנאות וסופי שבוע

11/09
| 09:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים על הקשר שבין היד ללב
08/10
| 9:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים החוקרת את היכולת לשמוט, להיעזב ולראות מה יכול לצמוח.

הרשמו לניוזלטר של פנטהריי

״עולם המים של הגוף״
קורס קיץ על הנוזלים בגוף בשיטת bMC

3-5/7

הצטרפו לעדכונים

מוזמנים ומוזמנות להרשם לקבלת עדכונים על הפעילות

דילוג לתוכן