עם קומץ שמיים ביד – או מה הקשר בי הנחייה לתקשור?

השיר המהמם הזה הוא של אברהם חלפי ומלווה אותי כבר הרבה שנים…
השבוע התבהרה לי הבנה בקשר שבין הנחייה לתקשור. 

אני לא בחורה שאפשר לטעות בה שהיא נמצאת כל היום ב'אורות' וב'עולמות עליונים'. אם יש משהו שאני יודעת על עצמי מכל הלמידה של הגוף היא שאני זקוקה לקרקע, לאדמה, למשקל ולפעמים גם לציניות. אבל בשנים האחרונות, וככל שאני עוברת תהליכים משמעותיים של שינוי והתפתחות עם עצמי, אני מחוברת יותר ויותר לדרכים אלטרנטיביות של חיבור לכוח עליון, לתודעה אחרת. 

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהנחיתי משהו בתנועה. זה היה עם יאיר (בן זוגי האהוב) והייתה לי הוראה די ברורה של דניה מורתי האהובה של מה התרגיל שאנחנו עושים. אני זוכרת את המתח בגוף (למרות שהוא קרוב ומוכר ואולי דווקא בגלל זה) ובעיקר את הרגע שבו הרשיתי למילים לצאת מתוכי. זה היה עדין, פשוט עוד לא כל כך מהוקצע והרגשתי שאני צריכה כל הזמן להיות בקשב למשהו בי שלא ידעתי לשים עליו את האצבע. 

מאז הנחיתי אינספור מרחבים והשאלה הזו ממשיכה לבעבע בתוכי. 

פעם מישהי שאלה אותי איך אני מכינה את השיעורים שלי? יש לי אחות מדהימה שמעבירה הרצאות לנשים במסגרת שנקראת 'פורצות קדימה' (שווה לכן לראות מה זה!) ואצלה כל מילה ידועה מראש. אמנות ההרצאה שלה והיכולת המדהימה שלה נובעת מיכולת ממש להכין את סדר הדברים, את השפה, את המילים ואת החיבורים ביניהם. קצת כמו טקסט של שחקנים. וזה כמובן מדהים ובהמשך מאפשר הרבה נחת ורוגע וגם אלתור בתוך משהו מובנה. 

אני לעומת זאת יושבת עם החומר שאני רוצה להעביר במשך כמה ימים/שבועות לפני המפגש ומהרהרת בו. אני נעה אותו, מדמיינת… עושה הרבה פעולות הכנה. כשכבר אי אפשר יותר להשאר בשלב ההכנה אני ניגשת למחברת וכותבת לעצמי מחשבות על הנושא, כותבת קצת מהלכים שמעניין אותי להעביר אבל בפועל עד שאני לא מגיעה לרגע עצמו אני לא יודעת באמת מה יצא לי מהפה תוך כדי ההנחייה. 

בעבר חשבתי שזו פשוט אמנות האלתור שאני כבר מתמחה בה כל כך ושאני בעצם לא כל כך מסוגלת לעשות דברים בצורה שונה. וזה אכן נכון. יש הרבה מקום לאני המאלתרת שבי. זו שפשוט נותנת לאימפולס ולאינטואיציה לדבר. אבל בתקופה האחרונה אני מתחילה להבין שזה בעצם דורש אמונה מלאה ורגע של חיבור בין שמיים לארץ. כן כן ממש ככה, עם כל הדרמה שבמשפט. רגע של תקשור. 

אני מתה על מכשפות. וחברותיי הטובות ביותר הן בעלות יכולות יצירת מציאות, תנועה אנרגטית ועוד. בעצמי מתנסה בכל מיני תרגולים וכישופים… אבל ההבנה הזו שהנחייה בעצם דורשת מפגש קרוב עם היקום/אלוהים/הטבע היא הבנה עמוקה יותר עבורי. 

במפגשים שעלמה ואני מנחות ביחד קורה המון פעמים שאנחנו מתחילות לדבר באותו רגע ובאותה השנייה ואומרות בדיוק אותו דבר. לפעמים היא אומרת בדיוק מה שעלה בי לומר. מבחינתי זה רגעים טהורים כאלה של סנכרון עם האנרגיה שעוברת ביקום הזה. ב'לאבאן' אנחנו נקרא לה Flow. האנרגיה אוניברסלית שנעה כל הזמן ומניעה את כולנו ומאפשרת לנו להינשא על גביה. השבוע חקרנו אותה בכמעט כל השיעורים שלי ופתאום הבנתי את הקשר הזה שבין היכולת להתחבר לFlow  ובין היכולת להיות בחיבור למשהו גדול ממני ולתת לו להשפיע עלי. לתת לו לכוון אותי. לסמוך על האנרגיה של התנועה הזו שתוריד בדיוק מה שאני צריכה באותו רגע. 

עולה לי קצת דימוי של גיבורת סופר על שכשהיא עוצמת עיניים ומדמיינת משהו שהיא צריכה מתממש לה ביד כלי הנשק שהיא זקוקה לו. ככה אני מרגישה כשאני מנחה. אני עוצמת עיניים ומתחילה לנוע, נכנסת למרחב שהוא בין פה ובין עולמות אחרים. מתחברת למהות, למשהו שהוא גבוה ממני ופתאום יוצאות ממני מילים שמביאות משהו עמוק ומחבר. לא חשבתי שהן יהיו המילים שלי אבל באופן די עקבי מתברר שהן בדיוק בדיוק המילים שמניעות את מי שבמרחב למה שהיא או הוא צריכים לעבור. אני לא אכנס לזה אבל זה גם בדיוק גם מה שקורה במרחב הטיפולי כשאני מטפלת…

ממש ממליצה להתנסות באפשרות הזו. לצאת לתנועה ולראות מה עולה, מה המילים, מה התחושות. להאמין באופן מלא שהן לא סתם הגיעו. שיש להן משמעות. לכתוב אותן, להוסיף עליהן עוד. לגלות באמצעותן מה החיבור הזה של גוף נע עם אנרגיה שהיא גדולה ממנו מאפשר לי. 

ביום חמישי הבא אנחנו (עלמה ואני ) נפגשות עם שבט נשי מרגש. חבורה של מתוקות שרוצות לחוות יחד את החיבור העמוק הזה של בין תנועה, גוף אנרגיה ומיינד. דרך כלים של קונטקט אימפרוביזציה. נחקור יחד איכויות שמבקשות להגיע ולגלות לנו עוד משהו על עצמנו. ההרשמה בעיצומה ויהיה כיף לראותכן. (פרטים בהמשך)
חוץ מזה הרבה שפע וטוב. מקווה שתצטרפו אלינו לפחות למשהו אחד 🙂 

אביטל בר צורי בתנועה של ידיים

אביטל בר צורי

מנהלת את סטודיו פנטהריי מנהלת שותפה בבית ספר 'נענע- תנועה מהפנים אל החוץ'. מטפלת בתנועה, מנחה מרחבי קונטקט ואימפרוביזציה, ומומחית בשיטת לאבאן ברטנייף. מאמינה מאד בקשר בין התנועה והגוף לבין הנפש והדפוסים שלנו. חוקרת שוב ושוב את הקשר שבין התנועה בסטודיו לחיים עצמם.

שתפו >>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פנטהריי- מקום לתנועה ויצירה, מרחב שמבקש לקרב את עולם התנועה , המחול והחיבור שבין הגוף והנפש לכך אחד ואחת שחפצים.ות בו. המרחב שלנו ממוקם בקיבוץ גניגר בלב עמק יזרעאל. 

סדנאות וסופי שבוע

11/09
| 09:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים על הקשר שבין היד ללב
08/10
| 9:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים החוקרת את היכולת לשמוט, להיעזב ולראות מה יכול לצמוח.

הרשמו לניוזלטר של פנטהריי

״עולם המים של הגוף״
קורס קיץ על הנוזלים בגוף בשיטת bMC

3-5/7

הצטרפו לעדכונים

מוזמנים ומוזמנות להרשם לקבלת עדכונים על הפעילות

דילוג לתוכן