התנועה שבתפילה והתפילה שבתנועה

שיר של נטלי שיר

כשיש חס ושלום דינים על ישראל, על ידי ריקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינין"
(רבי נחמן מברסלב)

ככל שעובר הזמן מאז שהתחילה המלחמה אני מבינה שאנחנו גם במלחמה על אמונה. מלחמה עמוקה ועקובה מדם כי איך אפשר להאמין בדברים אחרי מה שקרה לפני יותר מחודש? להאמין בטוב? להאמין בשינוי? להאמין ביופי?

כל הדברים הללו אצל הרבה מהאנשים שאני פוגשת עברו איזה שינוי וקשה להם, באמת קשה להצליח לראות אותם ביומיום ולזקק אותם מתחת לכל הרוע שנמצא גלוי לפני השטח. אולי לראשונה מזה הרבה שנים הרוע במלא התגלמותו נגע בנו, ממש נגע. וכשרוע כזה נוגע באמת מורכב מאד להתמודד עם זה. העשייה הראשונית האזרחית הישראלית של יצירת מליוני פלטפורמות מדהימות לעזרה הן באמת היו ההיפוך הגמור של רוע, היכולת לשפוך טוב ועזרה ותמיכה בכל מקום שבו הרוע פגע. מיד, בלי לחשוב, מתוך הרבה הקרבה ויופי שבאמת נדמה שיוצא במלוא עוצמתו בחברה שלנו.

אבל עכשיו, ממרחק כלשהו מתחילתה של המלחמה אני חושבת שמתחילה עוד תנועה. התנועה שמבינה שלהיות בעשייה ובחוץ זו דרך התמודדות אחת והיא מצוינת אבל על מנת לקיים אותה כלומר שהיא תהיה ברת קיימא- כלומר שהיא תוכל להתקיים לאורך זמן, צריך עוד משהו. למעשה ככל שהזמן עובר וככל שהמפגשים בסטודיו בקבוצות השונות מתחילים להיכנס לריתמוס כלשהו אני מבינה שהצורך העמוק כרגע הוא לייצר טוב פנימי, להחזיר את האמונה בטוב, בשינוי וביופי בתוך עצמי, כלומר להאמין שאני אוכל להרגיש אחרת ממה שהרגשתי בבוקר, שאני אוכל להחזיר לתוכי אמונה שיש תנועה בעולם, שיש יופי ושעדיין יש יכולת לשנות. וכמו שאמרו כבר במשפט המשומש ביותר בעולם ״השינוי מתחיל בתוכי״.

השבוע אחת המשתתפות אמרה לי ״ כל פעם שאני מגיעה לסטודיו אני לא מאמינה ששוב אצליח להשיל את הבחוץ״ והבנתי שיש פה פעולה אקטיבית, צריך לעצור וכמו שמורידות את הנעליים מחוץ לסטודיו צריך להסכים להשיל את העולם שבחוץ ולהסכים להיכנס לעולם שבפנים. לפני כשבועיים הנחתי לעצמי שאלה ללא תשובה: ״מה התפקיד שלי בכל זה?״ וזו שאלה שהיא עדיין ללא תשובה חד משמעית אבל כל פעם מקבלת עוד הבנה שהתפקיד שלי הוא בדיוק זה לאפשר לנוע והיעזר בתנועה כדי לעבור שינוי כדי ליצור אמונה בכך ששינוי הוא אפשרי.

ואולי כאן מגיעה התפילה. עבורי תפילה היא בעצם רגע שבו הקודש והחול מוכנים להיפגש ולהתמזג יחד. אם תרצו גוף ונשמה או חומר ורוח. בלי להתכוון, או אולי עם להתכוון, אני בונה עוד ועוד תרגולים שבסופם מתגבשת תפילה או התפילה מורגשת בעורקים או יורדת לתוך האדמה.


רציתי לשתף בכמה מהאפשרויות הללו ולהציע לכם.ן לנסות בבית, עם חברים או חברות. לתת לתנועה להתפלל ולתפילה להתנועע ולהניע את ליבכם… אתן פה 2 דברים שאני מנחה לעתים וכמובן בקבוצה עם הנחייה זה מרגיש אחרת אבל אולי זה יאפשר לכם.ן להתחבר לתנועת התפילה שבכם.ן.

  1. כתיבה ותנועה –זהו תרגול שכבר יצא לי לשתף מעט אבל ניתן לדייק אותו מעט.קחו דף ועט ושימו מילה אחת שקיימת בתוככם ברגע הזה. שימו מוסיקה והתחילו לנוע מתוך המילה הזו למשך זמן מה (בחרו מראש כמה זמן יש לכם). לאחר התנועה קחו את הדף וכתבו בו מה השתנה.

    יכול להיות שהנשימה השתנתה יכול להיות שהחוויה של הרגליים השתנתה, אולי משהו קרה עם המילה. ואז נסו לתת לזה דימוי – למשל הנשימה שלי זורמת כמו נהר עכשיו או הרגליים שלי מושרשות לתוך אדמה או הלב שלי מתפוצץ ויוצא מתוך עצמו. תקראו את הדימוי שנוצר וממש דמיינו אותו והפכו אותו לתוך שורה ראשונה בתפילה שלכם.צאו שוב לתנועה

    בסוף התנועה הזו תשאלו שוב- מה השתנה? מה התחושה כעת? וכתבו שורה חדשה . אם נגמר לכם הזמן שימו לב אם יש עוד שורות שרוצות לצאת ותנו להן להיכתב על הרצפה אם לא נגמר תחזרו על המעגל שוב ושוב. בסוף קראו מה שיצא ותנו לזה להיכנס אל הלב, אולי תניחו במקום שתראו אותו או תעתיקו על דבר יפה. המטרה- להזכיר שיש אפשרות לשינוי.
  2. כתיבת תנועה- שירה חיה- בחרו מרחב לנוע, אם יש אפשרות להיות בחוץ בטבע, אפילו עדיף. קחו כמה דק לנוע ולהתחבר למרחב. בחרו מקום שיהיה נקודת ההתחלה שלכם.ן. ואז התבוננו איפה המקום? מה רואים ממנו? ואז התבוננו במרחב ומצאו מקום חדש. שוב, מה אני רואה? מה יש מסביבי? וכך לעוד שני מקומות.

    שובו למקום הראשון ושימו לב אם יש תנועה שרוצה לקרות במקום הזה? מה המנח שאני רוצה להיות בו? עיברו למקום השני ובדקו מה התנועה שרוצה להתרחש בו? וכך גם במקום השלישי והרביעי.

    ושוב חזרו לנקודת ההתחלה – האם יש מילה/ משפט שרוצה להצטרף למקום ולתנועה שאני בה? וכך בשאר הנקודות. בחלק האחרון ניתן לשים מוסיקה אם זה עוזר וניתן גם בלי – התחילו לנוע בתוך המסלול שיצרתן. התחילו לדייק את המעברים, מה קורה בין נקודה לנקודה, כיצד הן מתחברות יחד, אמרו את המילים/ המשפטים בכל תחנה שהגעתם.ן אליה. שימו לב לתחושה שהחזרתיות מייצרת.

    קחו כמה זמן שמרגיש שצריך כדי לחזור על השירה, תפילה שיצרתם.ן.לבסוף כתבו לכם.ן את השיר / תפילה שנוצרה והניחו במקום שקרוב לליבכם.ן או לעיניכם.ן.

    והנה עוד משהו שרבי נחמן כתב. אז אמנם השמחה עכשיו היא לא כל כך גדולה, אבל על ידי הגבהת הרגליים והתנועה יש תיקון גדול לעולם כולו…"כשהשמחה של האדם היא כל כך גדולה עד שמגיעה לרגליו ורוצה לרקוד, אזי על יד שרוקד, דהיינו שמגביה את רגליו מן הארץ, עושה בזה תיקון גדול לעצמו ולעולם כולו"
אביטל בר צורי בתנועה של ידיים

אביטל בר צורי

מנהלת את סטודיו פנטהריי מנהלת שותפה בבית ספר 'נענע- תנועה מהפנים אל החוץ'. מטפלת בתנועה, מנחה מרחבי קונטקט ואימפרוביזציה, ומומחית בשיטת לאבאן ברטנייף. מאמינה מאד בקשר בין התנועה והגוף לבין הנפש והדפוסים שלנו. חוקרת שוב ושוב את הקשר שבין התנועה בסטודיו לחיים עצמם.

שתפו >>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פנטהריי- מקום לתנועה ויצירה, מרחב שמבקש לקרב את עולם התנועה , המחול והחיבור שבין הגוף והנפש לכך אחד ואחת שחפצים.ות בו. המרחב שלנו ממוקם בקיבוץ גניגר בלב עמק יזרעאל. 

סדנאות וסופי שבוע

16/05
| 9:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים החוקרת את היכולת לשמוט, להיעזב ולראות מה יכול לצמוח.
30/05
| 9:00-15:00
עם רויטל גל רום וענבר גרבר
העולם התחתון החדש – ריטריט יום מעמיק יוגה נשית ובפיזיותרפיה של רצפת האגן. בסטודיו רחב ידיים ומפנק בלב קיבוץ עמק יזרעאלי נפגש קבוצת נשים

הרשמו לניוזלטר של פנטהריי

הצטרפו לעדכונים

מוזמנים ומוזמנות להרשם לקבלת עדכונים על הפעילות

דילוג לתוכן