מה בין שכבות במדבר לבין שכבות בגופנו?

השבוע טיילנו במדבר. אין ספק שזו העונה לצאת למדבר, מזג האוויר, השמיים הכחולים וכמובן היופי המדברי באמת מאפשרים ניתוק חשוב. לצערי קורים דברים במדינתנו הקטנה שקשה להתעלם מהם ויכולתי ממש להתבונן איך אני מצד אחד ממש מתעדכנת מחברים במה שקרה ובו זמנית נותנת לעצמי את הרשות לשהות במדבר הזה.

היינו במכתש רמון וקראנו עליו קצת. הקריאה והנסיון להסביר לילדים מה בדיוק קרה פה עזרה לי לקבל פרופורציה. להיזכר שאני רק שכבה אחת בתוך מאות מליוני שכבות שנבנות זו על גבי זו, אלו שהיו לפני ואלו שיישארו הרבה אחריי. באופן מפתיע היה משהו מנחם בהתבוננות על תוצאה של תהליכים כל כך ארוכים והידיעה שהם כל הזמן מתרחשים.

כיון שלא הייתי בסטודיו השבוע לא היה לי את החויה היומיומית של התנועה כדי שתנחה את מחשבותיי והן כמובן נדדו למרחבים אחרים. הבנתי שהמכתש (בין היתר) הוא תוצאה של סחף של שכבות רכות יותר שהיו מתחת לשכבות הקשות ולאחר שנסחפו יצרו את המכתש העצום הזה ומה שנשאר זה בעיקר השכבות הקשות. 

כמובן שמיד עניינה אותי ההשוואה לתוך הגוף שלנו וניסיתי לדמות בתוכי איזה שכבות הן רכות ואיזה הן קשות יותר. כמה חשוב האיזון בין השכבות הללו. במידה מסוימת משהו בדרך בה המכתש נוצר הזכיר לי תהליכים של בריחת סידן. הסידן שבונה את העצם נחלש ונעלם והעצם הולכת ונחלשת. אבל מה עוזר לסידן או יותר נכון לעצם להישאר חזקה?

תנועה נכונה… ככל שהתנועה שלי יותר ויותר מקדמת את היציבה, ככל שאנו נעים ונעות על גבי השלד ונותנים לרקמות לעזור לו להתייצב וככל שאנחנו מאפשרים לתנועה של התרחבות ושל דחיסה מיטיבה להשפיע על השלד שלנו יש הרבה פחות ״סחף״ וזליגה של השכבות החלשות. בגוף שלנו, כמו בטבע, הגוף לא יוכל להישאר עומד לאורך זמן אם לא נחזק אותו מבפנים ומבחוץ.

בחודשיים הקרובים יש ממש חגיגת חיזוק השלד בסטודיו, החל מהסדנה של צועדות שממש נוגעת בחיבור שלנו להליכה , לאדמה דרך השלד , דרך סדנת אקסיס סילבוס שעובדת דרך הביומכניקה של הגוף על תנופות ונפילות תוך רצפים כיפים ומעיפים, הסופש השני של נקודת מגע שהוא הכל קונטקט אימפרוביזציה וכלה ב2 קורסים מדהימים של ליאן האן המתמקדים בפאשיה שהיא למעשה המחזיקה את כל החלקים יחד במידה מסוימת.

כל הדברים מתמלאים בא.נשים סופר מרגשים ומרגשות. בואו גם!

כשכתבתי את הניוזלטר הוא היה אמור להישלח לפני שבת וכתבתי שתהיה שבת שלום עם בשורות נפלאות, לצערי לא סיימתי אותו בזמן והוא נשלח במוצש אחרי בשורות די נוראיות אז מאחלת לכולנו המון תקווה ואור. ואמן שכל זה ייפסק כבר מחר. 

אביטל

אביטל בר צורי בתנועה של ידיים

אביטל בר צורי

מנהלת את סטודיו פנטהריי מנהלת שותפה בבית ספר 'נענע- תנועה מהפנים אל החוץ'. מטפלת בתנועה, מנחה מרחבי קונטקט ואימפרוביזציה, ומומחית בשיטת לאבאן ברטנייף. מאמינה מאד בקשר בין התנועה והגוף לבין הנפש והדפוסים שלנו. חוקרת שוב ושוב את הקשר שבין התנועה בסטודיו לחיים עצמם.

שתפו >>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פנטהריי- מקום לתנועה ויצירה, מרחב שמבקש לקרב את עולם התנועה , המחול והחיבור שבין הגוף והנפש לכך אחד ואחת שחפצים.ות בו. המרחב שלנו ממוקם בקיבוץ גניגר בלב עמק יזרעאל. 

סדנאות וסופי שבוע

11/09
| 09:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים על הקשר שבין היד ללב
08/10
| 9:30-13:30
עם אביטל בר צורי
תנועה ~ מסע ~ טקס סדנה ייחודית לנשים החוקרת את היכולת לשמוט, להיעזב ולראות מה יכול לצמוח.

הרשמו לניוזלטר של פנטהריי

״עולם המים של הגוף״
קורס קיץ על הנוזלים בגוף בשיטת bMC

3-5/7

הצטרפו לעדכונים

מוזמנים ומוזמנות להרשם לקבלת עדכונים על הפעילות

דילוג לתוכן