ליפול אל המרכז שלי

ליפול אל המרכז שלי
ליפול לתוך עצמי,
ליפול מעל המרכז שלי,

אלו משפטים שיוצא לי לומר לא מעט כשאני מלמדת את הקשר שבין המרכז והקצוות בגוף.
יש מנגנון נורא מיוחד בגוף שלנו של התקפלות. הוא מופעל באמצעות המפרקים השונים שלנו וקשור גם לעובדה שיש איזה חיבור (גם רעיוני אבל בעיקר אנטומי) בין הגפיים לבין המרכז שלנו האנטומי. מרכז הוא מושג גדול ממיקום ספציפי ולעתים אפשר להסתכל עליו כמשהו רעיוני אבל יש לנו בגוף גם מרכז ממשי אנטומי.

בכל אופן, מנגנון ההתקפלות וההיאספות הוא אותו מנגנון ששומר עלינו ומאפשר לנו לרדת ולעלות מהרצפה באופן יעיל. אני חייבת לעבור דרך סגירה כדי להיפתח – פתוח סגור פתוח… אני למעשה צריכה להתפרק או ליפול או לקרוס לתוך עצמי, לתוך ההתקפלות, לתוך ההתקטנות, לתוך המרכז שלי.

אם אני אפול ישר אל הידיים זה יהיה אימפקט נורא כואב, אני עלולה להיפצע…

אבל מה זה אומר ליפול מעל המרכז או לתוך המרכז בחיים עצמם?

היום בקבוצת הנשים שלי ״אמנות הגילוי בתנועה״ התמזל מזלי ואחת הנשים ממש נתנה דוגמה למשהו שעלה בה מתוך החוויה. למשל , היא הציעה, אני יכולה ברגע קשה שאני מרגישה שאני לא יכולה יותר, להגיד לילדים שאני הולכת עכשיו לנוח לבד עם עצמי כשהדלת סגורה ואחר כך אני אוכל לשוב אליהם.

ההצעה הזו באמת מציעה איזו נפילה שיש בה גם בקרה. אבל אני חושבת שגם כשאני נופלת לתהום שמגיעה פתאום כשאני לא יכולה לעשות אותה באופן מבוקר כל כך יש אפשרות להיזכר בתרגול הזה וליפול אבל כל הזמן לזכור שיש לי מרכז, שיש לי את עצמי.

כשאני, אחרי המתקפה של איראן, הרגשתי שהכל סוגר עלי ושהכל מתפרק לי, נפלתי מאד קשה. אבל, משהו בעבודה של שנים שאני עושה סביב המרכז שלי עזר לי ליפול באופן שהיה מחובר אלי ולצרכים שלי. שיכולתי ליפול ועדיין לזכור כל הזמן מה כן יש לי, מה חשוב לי באמת , מה המרכז שלי במציאות.

אני אוהבת להציע לתלמידים שלי (וזה נמצא גם בקורס הדיגיטלי) , לקחת דף ולצייר בו עיגול מרכזי וכמה אדוות של עיגולים סביבו. ואז למקם במרכז את מה שהכי חשוב לי כרגע בחיים , וסביבו להתחיל למקם את כל השאר .