תגית: עקרונות תנועה

על נגיעה אחת רכה, ועל כל מה שמגע יכול לשנות

אחד השירים שתמיד נגעו בי עמוק הוא "בנגיעה אחת רכה". יש בו איזה אלמנט טרגי ומלנכולי. למי שלא מכיר, השיר מספר על רגע של זוג שיושב זה מול זה בלי לדבר; אפשר ממש לחוש את המרחק ביניהם דרך המילים, מרחק מוחשי וכואב. ואז מגיע הרגע שבו מי שרה או שר(תלוי בגרסה) מתארת איך בן הזוג […]

על שחיקה, תנועה והבחירה לקחת חלק בתנועה לחזרה אל הגוף

השבוע דיברנו, רוית יסעור ואני, על הקורס שלה – "תדרים בתנועה" – שעומד להיפתח אצלנו. ניסינו להבין מה אנשים צריכים עכשיו, מה נשים צריכות עכשיו, וגם למה כל כך קשה לפרסם בימים האלה. יש משפט שרוית חוזרת עליו כבר שנה שנייה, מאז שאנחנו עובדות יחד; אולי זה צף במיוחד בהקשר של השבוע הנוכחי. היא אומרת […]

אולי אני לא תקועה. אולי אני אנרגיה פוטנציאלית.

היום לפנות בוקר חזרתי מכמעט שבועיים בברלין. השתתפתי בלימודי אקסיס סילבוס וחוץ מזה שנהניתי מכל רגע וקיבלתי כל כך הרבה הזנה יצאתי כמובן גם עם הרבה ידע ותובנות מעניינות. אני לא יודעת אם זו אמירה לגמרי גורפת ונכונה אבל בגדול אפשר לומר שחלק מגופי הידע שמאד משפיעים על האופן שבו אנשי האקסיס סילבוס מתבוננים על […]

על גוף, זיכון וריפוי

אני רוקדת בגרמניה,לא רחוק מברלין,ופה יש לי זמן סוף סוף לערוך שיחה מרתקת שקרתה לפני חודשיים עם מיכל ירקוני . רבדים זה דבר מעניין .אנחנו יושבות ומדברות על טראומה .על לגדול בצפון צפון במרחבים מסוכנים, על לרקוד ולנוע ועל האופן בו המקום שאנחנו גרים בו כל הזמן מפגיש אותנו עם מציאות בלתי אפשרית.מדברות על מה […]

מתחת לשכבות המילים: למה העולם צריך אנשים שיודעים לחקור תנועה?

השבוע התקיים יום ההיכרות הראשון של תוכנית "נענע". בכל שנה, ביום ההיכרות הראשון, אני מרגישה שאני צריכה לעשות מעין "סוויץ'" במוח. זה לוקח קצת זמן, כאילו ללבוש מיינדסט אחר לגמרי. הרי רק שבוע לפני כן ממש, סיימנו תהליכי עומק מרגשים ומעוררי מחשבה של השנה הנוכחית ב"נענע" – תהליכים שהסתיימו במה שכינינו באירוע הסיום "הבכי הגדול". […]

להיזכר למה התחלנו

השבוע הייתה לי תזכורת קטנה למשהו שאני כבר יודעת. אתם מבינים, חודש יוני הוא חודש שהוא באמת קצת יותר מדי. ובתוך כל הסופים, והחזקת הקבוצות השונות, ומסיבות הסיום בכיתות השונות – מאוד קל עבורי לשכוח. השחיקה והתחושה שאני כבר לא בטוחה למה אני עושה את הדברים מגיעות בדרך כלל לשיא בשלב הזה.ואז מגיעים מופעי הסיום […]

הידיעה הפנימית בעידן המכונה

השבוע הקשבתי לפודקאסט של מפלגת המחשבות (למי שמכיר). מיכה גודמן מדבר בפודקאסט הזה בעונה הנוכחית על מהפכת הבינה המלאכותית ומנתח אותה בדרכו. אחד הדברים שתפס אותי במה שהוא מתאר היה בכל הנוגע לשאלה ״אצל מי הסמכות?״. אם בעבר הסמכות הייתה אצל אלוהים ואז היא עברה אל השליט והריבון, מתישהו בזמן המהפכה התעשייתית הסמכות עברה לאינדיבידואל […]

בין נוחות להקשבה: פירות של שנה שלמה בתנועה

אמל'ק1. אימפרוביזציה בתנועה זה החיים!2. בואו למלא מלא מופעי סיום של נענע⁠3. כל מה שכתוב כאן מגיע משיעורים ב'נענע' והתחלנו הרשמה לשנה    הבאה! למה כל כך חשוב לתרגל אימפרוביזציה?? קשה לומר איך נראים פירות בתחום שלנו אבל היום היה יום מרגש במיוחד שבו תלמידות שנה ג בנענע הפיקו פסטיבל קטן וחמוד בו הן לימדו […]

לתת כבוד לרווחים

בתרבות היפנית יש מושג מרתק שנקרא "מָה" (Ma – 間). בתרגום פשוט, המשמעות שלו היא "רווח", "מרווח" או "המרחב שבין לבין". לכאורה במרחב הזה אין כלום, אבל ליפנים אין כוונה לריק או לחלל ריק שצריך "למלא". להיפך. ה"מה" הוא מרחב חי, מלא בפוטנציאל. הוא השקט שבין הצלילים שבלעדיו המוזיקה היא רק רעש, הוא הרווח שבין העמודים […]

לתת משקל לדברים: על נוכחות, קרקע והזכות לקבל מקום

לפעמים נדמה לי שהמילה הכי נפוצה סביבנו בתקופה האחרונה היא "להקליל". כאילו להרגיש את כובד הימים, או לתת מקום לתחושות המורכבות שעוברות עלינו, הופך אותנו מיד ל"כבדים". כאילו הפתרון להכל הוא פשוט לצוף קצת מעל פני השטח, לא להעמיק, לא לגעת בקרקע. אבל בסטודיו, כשאנחנו פוגשים את הגוף, המילה משקל מקבלת משמעות אחרת לגמרי. להסכים לתת משקל […]