תנו ליפול בשקט
זוכרים את השיר ״תנו לגדול בשקט, בערוגה בכפר, שם תזרח השמש גם מחר…״?השיר הזה מתנגן לי לא מעט מאז שהתחיל הסבב הנוכחי, והיום באמצע שיעור זום עם נשות ״אמנות הגילוי בתנועה״ אחת המשתתפות אמרה:״איזה יופי, נתנו לנו ליפול בשקט״.זה הצחיק אותי.היא כמובן התכוונה לכך שהצלחנו לתרגל ולנוע (ובאמת ליפול) בלי שהפריעה אזעקה או התראה. אבל אני […]
איך חזרתי לעצמי השבוע
לפני שבוע, כשכתבתי את הניוזלטר הקודם, האמת היא שלא דמיינתי ששבוע אחרי כל המציאות תתהפך ותשתנה. אולי היה צריך קצת לדעת שזה מה שיקרה כשמדובר בפורים ובנהפוך הוא…השבוע הזה הרגיש ארוך יותר משבעת יממותיו.בכל אחת מהמתקפות שעברנו עד כה אני שמה לב איך כל יום הוא עולם ומלואו, ואיך הכל יכול להשתנות בן רגע.במתקפה הנוכחית […]
הגוף כמיכל חי
לפעמים בתוך תהליכי לימוד אני מרגישה שמשהו בי נלמד מחדש יחד עם הסטודנטים. לא רק הידע עובר- אלא התודעה מתחדדת, והגוף מזכיר לי דברים שידעתי ושכחתי.השבוע אנחנו עמוק בתוך המודול הרביעי של המחזור הראשון של LBMS (לאבאן־ברטנייף). זו ממש היישורת הראשונה של החבורה הכל כך מרגשת הזו. מיד אחרי השבוע הזה הם יצללו לעבודה אינטנסיבית […]
לנוע בלי לדעת
את הניוזלטר היום אני כותבת בהשראה של יוחאי גינתון.יוחאי, למי שלא מכיר, הוא רקדן ומורה נפלא למחול שהגיע השבוע להעביר סדנה בשנה ב' של תכנית נענע.אחד הדברים שעבדנו איתו במפגש היה השאלה "מה זה משנה לי?"יוחאי הביא את השאלה הזו כדי לשחרר משהו מחוויית הרצינות. כשאני מדברת על זה אני לרוב שואלת מה יקרה אם? […]
זה כמו הטלת כידון
אני כותבת מהאולימפיאדה.לא זו שאתם מכירים אלא אחת פחות מוכרת. בבתי ספר בחינוך וולדורף (אנתרופוסופי) לומדים בכיתה ה׳ על יוון העתיקה ומתאמנים בספורט כגון זריקת דיסקוס והטלת כידון ובין לבין עושים תרגילים שנראים קצת מוזר שנקראים בוטמר.ארוע השיא קורה כשמספר בתי ספר נפגשים בסחנה ובמשך שלושה ימים מתאמנים על כל סוגי הספורט הללו, מבלים יחד, […]
על הרצועות -ועל מה שהן מספרות לי על תנועה, יושרה וחלומות
בסופ״שׁ האחרון שלי ושל ניצן לדרמן חקרנו את הרעיון של Beyond the reach ובזכות החקירה הזו התאהבתי שוב ברצועות של הגוף כמשהו ששומר על היושרה שלנו וגם עוזר לנו להתקדם..הרצועות בגוף הן כמו אותם קווים עדינים שמחזיקים מבנה,אבל לא לוחצים עליו.כמו חבר טוב שמחזיק לך את היד,לא מושך, לא דוחף, רק שומר שלא תתפזרי.הן עשויות […]
להביט אל עצמנו בעיני האינסוף
להסתכל בעיני האינסוף.״פעמים אני חושבתשהחטא הנורא והאפל ביותר של האדםהוא לחשוב רעות על עצמואני קוראת לזהלהביט על עצמו ׳בעיני השכנים׳ֿולא בעיני האינסוף״(מתוך מכתב לילד של זלדה)השיר הזה הוא אחד השירים האהובים עלי ביותר של זלדה. הוא אפילו תלוי לנו על המקרר כתזכורת. אנחנו כל כך מהר ממהרים להתבונן על עצמנו בעין קשה ורעה והרעיון הזה […]
היכן נגמר הגוף ומתחיל המרחב?
מה קורה במרחב שסביבנו? למה לנו למפות את המרחב שסביבנו? דמיינו שאתם יוצאים לרחוב ומישהו מבקש מכם להגיע לאיזה מקום בקרבת מקום שאתם יודעים איפה הוא נמצא. ברגע אחד משהו בראש עושה חישוב ומתחיל להורות- צריך להמשיך ישר ברחוב הזה ולפנות ימינה ואז לרדת במדרגות ברחוב אחר ומשם לפנות שמאלה להמשיך עוד קצת ישר ולהגיע. […]
תמיכת השכמה
תמיכת השכמה… כבר הרבה שנים שאני חוקרת ובוחנת את הקשר שבין היד אל מרכז הגוף. השאלה שאני (ואני בהחלט לא היחידה) אוהבת לשאול היא ״מאיפה היד מתחילה?״ יש כל כך הרבה מיקומים מהם אפשר לומר שהיד מתחילה – ממפרק כף היד, מהמרפק, מהכתף? אבל מה אם נראה את היד שלנו כשלוחה של הלב? של בית […]
פעימה- הקצב שלנו
השבוע אירחנו בבית הספר של ״נענע״ בשנים א ו-ב את זוהר פרסקו ואת אדוה בן זקן. אדוה היא גם תלמידה בשנה ב וגם לומדת אצל זוהר הרבה שנים ויחד הם פיתחו סדנה שמחברת בין העבודה של זוהר עם מקצב ועם תנועה. זוהר פרסקו למי שלא מכיר הוא פרקשניסט ידוע ומפורסם שניגן עם מיטב המוסיקאים בארץ […]