על האי תנועה

אין דבר שיותר מפחיד אותנו מאי התנועה… לרבים מאיתנו אי תנועה משמעה חידלון ומוות.
עבורי המחשבה שאני לא נעה או שאני לא ״עושה״ כלום מכניסה אותי לתחושה שאני משותקת. בתקופות כמו שלנו (שקשה לומר שהן נדירות בשש שנים האחרונות) משהו במפגש בין העצירה הקולקטיבית לביו החזרה ״לשגרה״ הקולקטיבית מייצר דיסוננס כמעט בלתי נסבל למול הרעיון הזה של האי תנועה.
אני אוהבת שנתנו למקומות האלה שבין שני כבישים את השם ״אי תנועה״. תכלס זה גאוני. כוונת המשורר הייתה לומר שיש פה אי מלשון Island בתוך כל התנועה אבל זה גם באמת מקום שמזמין הפסקה של תנועת החצייה ורגע עצירה לבדוק אם אפשר להמשיך.
אם נשאיל מהרעיון הזה אז זה יהיה ממש מרגש לחשוב על חווית ה״אי תנועה״ כאי מלשון Island באמצע התנועה. יבשה בתוך המון המון תנועה הזורמת כמו מים. האי במובן הזה כמובן חשוב בדיוק כמו המים כי במידה מסויימת הוא זה שמעיד על המים. ממש כפי שהשקט מעיד על הרעש גם האי תנועה מעידה על התנועה שסביבה. וכמובן אפשר גם להתבונן על המילה הזו הפוך – אי תנועה מלשון אי של תנועה. מקום שפוי שרק בו יש תנועה…
ובכל זאת, יש עוד משהו באי תנועה הזה שאני חושבת שהוא מעניין גם אם לא מהפכני ואולי אפילו קצת בנאלי. יש כל מיני סוגי עצירות.
ה-Pause: רגע פשוט בין דבר אחד למשנהו, כמו הרווח שבין נקודה למשפט הבא.
ה-Hold: מעין "פריז" (Freeze) שמתרחש תוך כדי תנועה; עצירה שמחזיקה בתוכה את מה שהיה עד כה, ונמצאת עדיין בזיכרון של התנועה האחרונה.
ה-Active Stillness: דמימה פעילה. זו עצירה של רגע לפני הדבר הבא, כזו שמחזיקה במתח פנימי את מה שעומד לקרות ממש עוד רגע.
בעצם, מתקיים כאן מפגש מרתק בין שלוש הוויות: ההווה, העבר והעתיד. ברגע הזה של האי-תנועה, כשאולי נדמה שכלום לא קורה או כשיש תחושת קיפאון, מתרחש המפגש בין ה"פשוט להיות" (הווה), לבין החזקת הזיכרון של התנועה הקודמת (עבר), לבין החזקת התנועות שעוד לא קרו ושניתן רק לדמיין (עתיד).


אני חושבת שזה יהיה מאד מאד מרגש אם נצליח ברגעים בהם אנחנו חווים את חווית האי תנועה שנצליח לזכור שיש בה כמה מרחבים ואנחנו בעצם ממש יכולים לבחור לאיזו תודעת אי תנועה אנחנו רוצים לחבור ואולי אפילו להסכים להיות בכל התודעות הללו בו זמנית ולדעת שאולי יותר מהכל האי תנועה היא מפחידה בגלל שהיא מחזיקה את כל התודעות הללו יחד ומכריחה אותנו להיפגש איתם. זה באמת באמת מפחיד להיות שם באי תנועה ולבדוק אם ניתן לחצות. למעשה יש כל כך הרבה תנועה סביב האי תנועה שאם רק נזכור שזה פשוט אי בתוך ים של תנועה שאולי יהיה פשוט יותר פשוט לצלול לתנועה ולהצטרף אליה.
עולם התנועה והאי תנועה מרתקים אותי ובכל כך הרבה הפרקטיקות שאני מתרגלת הן מקבלות חשיבות כמעט זהה. גם בתרגול של תנועה אותנטית וגם בתרגול של תנועה וכתיבה וודאי בתרגול של לאבאן ברטנייף (LBMS) הדגש על האי תנועה כתנועה בפני עצמה, כעוד דרך להבעה, כעוד חלק בלתי נפרד מההבעה שלנו הוא מאד מאד חשוב ולכן אני מוצאת את עצמי אומרת המון פעמים: בתרגול הזה תנועה היא כל דבר שיוצא מאיתנו, קול, תנועה וגם אי תנועה, גם לא לנוע עכשיו במשך כל הזמן זו תנועה. וזה אולי המשפט שאני רוצה לשלוח איתכם אל השבת הזו (שגם היא אי תנועה בתוך השבוע ) ולהתייחס לאיי התנועה שלכם בחמלה, אהבה ובידיעה שהם חלק בלתי נפרד מהתנועה.
בעוד שבוע אני אפגש עם קבוצה של נשים לשמוט. פה בהמשך העמקתי קצת במה זה אומר עבורי לשמוט ולהיפגש שוב עם חבורת נשים ולעשות את הטקס הכל כך מרגש הזה אז מחכה לפגוש את הקבוצה המופלאה שתגיע.

אביטל בר צורי בתנועה של ידיים

אביטל בר צורי

מנהלת את סטודיו פנטהריי מנהלת שותפה בבית ספר 'נענע- תנועה מהפנים אל החוץ'. מטפלת בתנועה, מנחה מרחבי קונטקט ואימפרוביזציה, ומומחית בשיטת לאבאן ברטנייף. מאמינה מאד בקשר בין התנועה והגוף לבין הנפש והדפוסים שלנו. חוקרת שוב ושוב את הקשר שבין התנועה בסטודיו לחיים עצמם.

שתפו >>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פנטהריי- מקום לתנועה ויצירה, מרחב שמבקש לקרב את עולם התנועה , המחול והחיבור שבין הגוף והנפש לכך אחד ואחת שחפצים.ות בו. המרחב שלנו ממוקם בקיבוץ גניגר בלב עמק יזרעאל. 

קורסים

17/07
– 18/07
עם דניה אלרז
ננוע בין כניסה עמוקה לגוף האישי, לעבר תנועה דינאמית לבד וביחד
20/07
– 21/07
עם אילנית תדמור
מרחב תנועתי שבו ניתן להסיר מגבלות, להרחיב אפשרויות, ולגלות רבדים חדשים של חופש והסכמה.

הרשמו לניוזלטר של פנטהריי

הצטרפו לעדכונים

מוזמנים ומוזמנות להרשם לקבלת עדכונים על הפעילות