למה במלחמה הזאת כולנו מרגישים שקופים
במלחמה הזו יש לי תחושה שכולנו פשוט בחוויה שלא רואים אותנו. כבר שלוש שנים שזו התחושה, אבל השבוע היא עולה בי יותר מתמיד. לא רואים את המילואימניקים שעושים עוד סבב מספר מאתיים; לא רואים את המשפחות שישנות במקלט כי אין להן ממ"ד בבית; לא רואים את ההורים שמג'נגלים כדי להיות עם הילדים וגם להמשיך לעבוד […]
תנו ליפול בשקט
זוכרים את השיר ״תנו לגדול בשקט, בערוגה בכפר, שם תזרח השמש גם מחר…״?השיר הזה מתנגן לי לא מעט מאז שהתחיל הסבב הנוכחי, והיום באמצע שיעור זום עם נשות ״אמנות הגילוי בתנועה״ אחת המשתתפות אמרה:״איזה יופי, נתנו לנו ליפול בשקט״.זה הצחיק אותי.היא כמובן התכוונה לכך שהצלחנו לתרגל ולנוע (ובאמת ליפול) בלי שהפריעה אזעקה או התראה. אבל אני […]
הגוף כמיכל חי
לפעמים בתוך תהליכי לימוד אני מרגישה שמשהו בי נלמד מחדש יחד עם הסטודנטים. לא רק הידע עובר- אלא התודעה מתחדדת, והגוף מזכיר לי דברים שידעתי ושכחתי.השבוע אנחנו עמוק בתוך המודול הרביעי של המחזור הראשון של LBMS (לאבאן־ברטנייף). זו ממש היישורת הראשונה של החבורה הכל כך מרגשת הזו. מיד אחרי השבוע הזה הם יצללו לעבודה אינטנסיבית […]
לנוע בלי לדעת
את הניוזלטר היום אני כותבת בהשראה של יוחאי גינתון.יוחאי, למי שלא מכיר, הוא רקדן ומורה נפלא למחול שהגיע השבוע להעביר סדנה בשנה ב' של תכנית נענע.אחד הדברים שעבדנו איתו במפגש היה השאלה "מה זה משנה לי?"יוחאי הביא את השאלה הזו כדי לשחרר משהו מחוויית הרצינות. כשאני מדברת על זה אני לרוב שואלת מה יקרה אם? […]
זה כמו הטלת כידון
אני כותבת מהאולימפיאדה.לא זו שאתם מכירים אלא אחת פחות מוכרת. בבתי ספר בחינוך וולדורף (אנתרופוסופי) לומדים בכיתה ה׳ על יוון העתיקה ומתאמנים בספורט כגון זריקת דיסקוס והטלת כידון ובין לבין עושים תרגילים שנראים קצת מוזר שנקראים בוטמר.ארוע השיא קורה כשמספר בתי ספר נפגשים בסחנה ובמשך שלושה ימים מתאמנים על כל סוגי הספורט הללו, מבלים יחד, […]
פעימה- הקצב שלנו
השבוע אירחנו בבית הספר של ״נענע״ בשנים א ו-ב את זוהר פרסקו ואת אדוה בן זקן. אדוה היא גם תלמידה בשנה ב וגם לומדת אצל זוהר הרבה שנים ויחד הם פיתחו סדנה שמחברת בין העבודה של זוהר עם מקצב ועם תנועה. זוהר פרסקו למי שלא מכיר הוא פרקשניסט ידוע ומפורסם שניגן עם מיטב המוסיקאים בארץ […]
התנועה שלנו בעולם היא מי שאנחנו
השבוע שוב חשבתי על השאלה ״מה מניע אותנו״?זאת שאלה שיכולה להיות מאד פשוטה לפעמים. מה מניע את היד כדי להיות מורמת? זה בא מהזרוע? מהשכמה? מהמרכז? מה מניע את הדם בתוך הגוף? מה מניע את הנשימה פנימה והחוצה?אבל לפעמים השאלה הזו כמובן פוגשת שכבות אחרות. מה מניע אותי לקום בבוקר כשאין כוח? מה מאפשר לי […]
הקינספרה – לצאת ממרחב הנוחות
השבוע הסתיים המודול השלישי – מתוך ארבעה- במחזור הראשון של לימודי LBMS (לימודי לאבאן ברטנייף לניתוח ואבחון תנועה). כל כך הרבה דברים בשלוש וחצי שנים האחרונות נראו לא הגיוניים ובכל זאת קרו ובתוכם גם התכנית המופלאה הזו. את תכנית ההכשרה חלמתי ממקום כמעט אנוכי. רציתי להמשיך את ההתפתחות והלימודים שלי דרך השפה הזו. רציתי להתמקצע […]
דרישת שלום מהעבר שהזכירה לי מי אני
פעם בכמה זמן אני פותחת מחברות ישנות שלי. בגלל שכתיבה זה ממש כלי שאני נעזרת בו אז יש לי המון המון מחברות. אני אוהבת את החוויה הזו של לפתוח מחברת ובין רגע להיות בזמן ומקום אחר. באחת המחברות שכתבתי הייתי בת 24 אולי ולמדתי אז בקבוצה של דניה אלרז בירושלים. היינו אז בתהליכים של יצירת […]
ההתחלה שאחרי ההתחלה
אני זוכרת שהסבירו לי פעם שניגון חסידי צריך לשיר שלוש פעמים כדי באמת להצליח להרגיש אותו. וגם אומרים שכשיש איזו מכה לפעמים ביום השלישי מרגישים אותה הכי חזק. מבקשים שלוש משאלות בכל האגדות, וכשרוצים להפנים איזה הרגל טוענים שצריך לבצע אותו שלוש פעמים ברצף או שלושים…ובכן גם בהכרות עם קבוצה זה לא שונה. השבוע היה […]