| במשך שנה כמעט שלמה עינת גנץ ואני מעמיקות עם התלמידים של שנה א בתחום החמקמק והמרגש שנקרא אימפרוביזציה קבוצתית לבמה (תחום שאנסמבל נענע ממש מתמקצע בו) .השבוע הרגשנו שעלינו עוד שלב בהבנת המשמעות והערך של התרגול הזה גם כיצירה שנוצרת עבור קהל וגם עבור המשתתפים בה (בעיני אפשר לומר זאת על כל יצירה אבל אולי זה לנושא אחר)בעקבות השיעור האחרון אלדד סברנסקי כתב קטע מרתק ומרגש בעיני על משמעות הזו של יצירה בזמן אמת-דרמה" יש משהו מרתק בדרמה שלא זקוקה לסיפור.לא לטקסט. לא לעלילה. אפילו לא לדמויות.מספיק שאדם נכנס לחלל וחוצה את הבמה.הקהל מסתכל. וכבר מתחוללות שתי דרמות במקביל.הדרמה הראשונה היא זו של הקהל. הקהל הצופה באדם הנכנס מייד מתחיל לדמיין:מי הוא? למה הוא כאן? מה הולך לקרות?והדרמה השנייה מתרחשת בתוך האדם החוצה. גם אם הוא שחקן מקצועי, גם אם זו אימפרוביזציה או אם הכול כתוב מראש, בפנים עולות השאלות:האם אני עושה את זה נכון? האם אני ראוי להיות כאן? האם אני מעניין? והאם יש בכלל משמעות למה שאני עושה כאן עכשיו?לכאורה לא קורה כלום. בסך הכול אדם הולך בחלל. אבל מבחינה דרמטית, כבר קורה המון.ואז מצטרף אדם נוסף.והכול נהיה יותר מורכב…עכשיו כבר יש יחסים.אפשר להוביל ואפשר להצטרף. אפשר להתנגד ואפשר להישאר לבד. אפשר לקחת פוקוס ואפשר לוותר עליו.וכך נוצרת מערכת שלמה של יחסים: מי מוביל? מי מובל? מי מצטרף למי? מי לוקח את תשומת הלב? ומי נשאר בצד?וככל שנכנסים עוד אנשים: שלישי, רביעי, חמישי, הדרמה רק הולכת והופכת למורכבת.הדרמה על הבמה, יכולה לשקף בדרכה את הדרמה האנושית המתרחשת במערכות היחסים שמחוץ לה. מערכת שבה לכל אדם יש נטייה לבחור באחת משלוש עמדות בסיסיות: המוביל, זה שמכניס משהו חדש לחלל. המצטרף, זה שמסכים לנוע עם מה שכבר התחיל. והצופה שנשאר לכאורה מחוץ לדרמה.אבל הדרמה האמיתית מתחילה כשהתפקידים משתנים.כשהצופה בוחר פתאום להיכנס פנימה. כשהמובל הופך למוביל. כשמופיע מוביל חדש ומערער את הסדר הקיים.זה נכון בתיאטרון. זה נכון במחול. זה נכון באימפרוביזציה. וזה נכון גם בחיים עצמם.והשאלות הן אותן שאלות: האם אני מוביל? האם אני מובל? האם אני רואה את האחר? האם האחר רואה אותי?וזה הדבר הכי יפה בעיניי ביצירה על הבמה ובחדר החזרות. העובדה שבעצם לא באמת צריך סיפור. לא צריך טקסט. לא צריך הסבר. ואפילו לא צריך לדעת מה עומד לקרות. כי הדרמה כבר נמצאת שם. היא נמצאת בלב של מי שנמצא על הבמה. והיא נמצאת בלב של מי שמסתכל.״בעיני אלדד ממש הצליח לזקק את המהות, את ה-essence של התרגול הכל כך מיוחד שלנו.עבורי שבועות הוא חג של יצירה ושל התחדשות מבורכת ומברכת, מאחלת חג משמח וממלא! |
20/07
– 21/07