על קשרים שמחזיקים אותנו…
בתוך השנה שעברה עלינו עצרנו המון פעמים לשאול מה מייצב אותך
במצבים חסרי יציבות?
היום כשבנינו סוכה חשבתי שוב על העיקרון המתוק של החג הזה. לבנות מבנה ארעי ולצאת מהבית המוגן.
זה מרגיש כל כך הזוי בשנה הזו שבה שום דבר לא מרגיש מוגן שהיציבות היא בעיקר ארעית ושכל רגע נתון המציאות משנה את פניה.
סביבנו המונים מפונים ופתאום לבנות מרחב חיצוני מרגיש באמת מופרך.
עם זאת יש משהו קסום בלזכור שגם ברגעים האלה יש מה שאפשר להישען עליו. כלומר גם כשאני מחוץ לביתי יש משהו שבו אני יכולה להיאחז. אולי זו האדמה, אולי זה יחסים וקשרים , אולי זה המרכז שלי ?
אתמול מטופלת שלי נכנסה לקליניקה וביקשה לצאת אל הטבע. זה לא דבר שאנחנו עושות בדרך כלל ולא גיליתי לה לפני שבדיוק חשבתי לעצמי על המשמעות של לצאת ממרחב מוגן אבל כמובן החיים לא קורים סתם.
תוך כדי שיצאנו והתרחקנו מהמרחב הרגיל שלנו ומהיישוב והבתים מאד התרגשתי שניתן ככה להתרחב החוצה.
זה לא משהו שאולי הייתי עושה בכל שלב אבל אנחנו נפגשות כבר שלוש שנים והסטינג שלרוב כל כך חשוב לשמור עליו מגולם כבר בתוך הקשר המאד עמוק שלנו.
איזה נפלא זה שאפשר להישען לתוך
הביטחון של הקשר והחיבור.
ובגוף איפה זה קורה?
איזה מופלא זה להישען לתוך החיבורים והקשרים שיש לנו בגוף! להבנה שיש קשר בין הראש לזנב, שיש חיבור בין המרכז לקצוות , שיש תקשורת בין הסרעפת העליונה לרצפת האגן, בין כתף שמאל לימין ואם אמשיך למעשה נמצא שיש קשר בין כל חלק וחלק כך שיש מליוני קשרים וחיבורים בתוך הגוף. יש פאשיה אינסופית שרוקנת את כל החלקים לרקמה אנושית אחת חיה…
אם רק ניתן תשומת לב אפילו לאחד מהם נגלה שזה מחזק אותנו מהפנים ואנחנו יכולים להישען אליו.
יש ספר שאני מאד אוהבת שמלמד חלקים משיטתה של ברטנייף והוא נקרא ״Making connections” יעני ״לעשות חיבורים״
אז … מה שקורה מבחינתי בפנטהריי זה יצירת חיבורים פנימיים בגוף וגם של קשרים בלב עם עוד ועוד א.נשים כך שהקשרים הללו יוכלו לעזור לשאת את המציאות הארעית הלא בטוחה והכל כך מאתגרת שעוברת עלינו…
אז מה מייצב אותך? מה החיבור שיעזור לך בתקופה הזו?
בכנות, זו תקופה קשה.
מזה הרבה זמן אני מרגישה את השחיקה. אני משוחחת עם נשים והתחושה היא שהן (בדיוק כמוני) ״שבורות״ ואני מבינה שהקריאה לחפש עוגן ויציבות במצב הזה היא קריאה עמוקה לריפוי.
ואחאד ריפוי.
ויש חיים שראוי לתת להם מקום…
מאחלת חג שמח / שבת של שלום
בתמונה הנוף שפגש אותנו מחוץ לקליניקה