באשר תלכי אלך אלוהייך אלוהיי… (הרבה מהטקסט נכתב לנשים אך מיועד במידה רבה גם לגברים)
הסיפור של רות ונעמי הוא אחד הסיפורים שתמיד מרגשים אותי במהות התנועתית שלו, תנועת ההצטרפות. הרבה פעמים כאנשים יש לנו הרבה צורך להיות מקוריים, להמציא את הגלגל, להרגיש שאנחנו ייחודיים ומיוחדים. אבל לעתים התנועה הפשוטה של ההצטרפות יש לה כוח גדול יותר.
בפרפורמנס של אנסמבל זה נהיה יותר ויותר בהיר. ככל שהאנסמבל בנוי מיחידים שעסוקים כל הזמן בלבלוט, להמציא ולייצר משהו חדש החוויה של הצופה (וגם של מי שנמצא בפנים) היא של כאוס, של חוסר בהירות ושל עומס גירויים. ככל שחווית ההצטרפות וההקשבה הן החוויות הבולטות הצופה מקבל נחת, תחושה שיש קו ישיר מאחד מחבר. זה לא בהכרח אומר להצטרף בתנועת מראה אלא פשוט להצטרף למשהו. במרחב כזה שיש הקשבה ויש הצטרפות האפשרות לרגע לקחת סולו ולהיות הבולט הופכת להיות הרבה יותר משמעותית כי שאר הקבוצה תומכת ברגע הזה הייחודי.
אז מה הקשר בין זה לבין פמיניזם?
אחד המשפטים האהובים עלי הוא 'האישי הוא הפוליטי' המיוחס לקרול האניש . המשפט הזה שבשנות השבעים רצה לומר שמה שאני עושה ברמה האישית תמיד יהיה פוליטי. בין אם זה לבחור ללדת לפי רצוני בתקופה שאין כאלו אפשרויות, בין אם זה לבחור לעבוד ולא להישאר בבית או להפך לבחור ולעשות חינוך ביתי. כל בחירה שלנו מושפעת בהכרח מהנורמות החברתיות בה אנו חיות ובהכרח מדברת איתן. כל בחירה משמעותה השפעה על מה שקורה בחוץ, בחברה.
כשרות מצטרפת לנעמי היא עושה משהו פוליטי. היא בוחרת לעזוב נוחות, את מקום מגוריה, את מה שמוכר וידוע לטובת הצטרפות למה שהלב שלה אומר לה לעשות. לחבור לנעמי. יש פה מצד אחד התנגדות למה שהיה ויציאה החוצה ומצד שני הצטרפות לתנועה שכבר קורית. התנועה של נעמי.
כשאנחנו כנשים נכנסות למרחב ובוחרות לנוע באופן שהוא מחובר לגוף שלנו, למהות שלנו ולמי שאנחנו, אנחנו מביאות את האפשרות הזו לכל הנשים שהאפשרות הזו כרגע לא אפשרית עבורן. לנוע בחופשיות זו פריבילגיה. זו פריבילגיה שיש לנו כנשים במדינה עם שוויון זכויות, זו פריבילגיה שיש לנו כנשים שיש להם אולי קצת יותר זמן ואמצעים. ובכל זאת זו פריבילגיה שלא אמורה להיות פריבילגיה. היא אמורה להיות הדבר שאנו זכאיות לו. ולכן ככל שיותר נשים יוכלו לנוע בחופשיות, ככל שנצטרף זו לזו ונציע יותר ויותר מרחבים שבהם נשים יוכלו להצטרף זו לזו כחבורת נשים חזקה כך האפשרות הזו תהיה יותר ויותר נוכחת במרחב.
החופש להצטרף לתנועה שמושכת את הלב שלי הוא במידה רבה אקט פוליטי של חופש בחירה. מקווה שכולנו נוכל בכל שלב בחיינו לבחור להצטרף לדבר שהתשוקה שלנו מושכת אליו ולדעת שדווקא שם מי שאנחנו תוכל לבוא לידי ביטוי באופן העמוק ביותר…
בשבוע הבא אני מביאה שוב נושא שיקר לליבי שמחובר למהות שלי והוא הקשר בין היד ללב. המשפט"עם יד על הלב" עבורי מהווה את הרגע הזה שאני מוצאת את המהות את הזיקוק של מה שאני באמת מאמינה בו ויכולה להתחייב אליו. מזמינה אותך להצטרף לתנועה הזו של חיבור בין יד ללב.
על מנת לאפשר לנשים שאין להן אמצעים אני מציעה הפעם 3 מקומות בסדנה ללא עלות. אם את מכירה אשה שהייתה מאד רוצה לבוא לתהליך כזה ובאמת לא יכולה לעמוד בעלות הסדנה או אם את כזו, אנא כתבי לי.
בשבת הבאה גם מופע מרגש של 3 נשים – "על החיים ועל המוות" עכשיו כרטיסים למכירה ופרטים בהמשך!
ובקרוב כל ארועי הקיץ!! בסוף המייל שימו לב לארועים השווים!!
חג שבועות שמח!
אביטל
