מניחה שלא…
האמת שזו לא באמת מילה אבל נתקלתי בה תוך כדי הקורס של לאבאן. בזמן שהנחיתי עבודה בזוגות ביקשתי מאחד מבני הזוג לנוע ומהאחרת לנסות להדהד את התנועה. שאלת ההדהוד של תנועה היא תמיד שאלה שעולה בעבודה של אימפרוביזציה את מה אני מהדהדת או למה אני מצטרפת?
בשיעור ההוא שיועד להיות שיעור לקראת סיום רציתי שהמשתתפים בקורס ינסו לגלם משהו אחד מהותי ממה שהם קלטו בתנועה. כיוון שבאנו משפת לאבאן הצעתי להם שערי כניסה שמגיעים מהשפה המיוחדת הזו- למשל להתבונן מה קורה מבחינת הארגון הגופני הבולט – האם זה הרבה קשר בין המרכז לקצוות או דווקא יותר משהו שדרתי, או אולי דווקא בולטים לי האלכסונים… , האם אני יכולה לשים לב מה קורה במרחב ובשימוש שלו או אולי דווקא איזה איכות תנועתית מסתתרת, ועוד ועוד.
תוך כדי שאני מנחה, אסתר שהיא מורה מאד וותיקה בתחום ולימדה בקורס ההכשרה לחשה לי שפעם לפני המון שנים היא עשתה עבודה דומה עם כוריאוגרף שקרה לעבודה הזו Essencing. התלהבתי.
כידוע מילים ומשמעויות זה ממש אחת האהבות הגדולות שלי וההבנה שבאמת המילה מתארת את התהליך מאד נגעה לליבי. אבל האמת היא שהיא נגעה לליבי ברמה הרבה יותר עמוקה כי הבנתי שזה אחד הדברים שאני עושה כל הזמן. גם כמורה, גם כמטפלת ושבמידה מסוימת הוא עוזר להסביר משהו בלימודים של לאבאן ברטנייף .
וכן, הם עדיין נוכחים וערים בתוכי למרות שכבר עבר שבוע. עבורי essencing כלומר לגעת במהות של משהו זה אחד התהליכים הכי מרתקים שיש. אני יכולה להתבונן שעות במישהו נע, מדבר , מביא את עצמו ולאט לאט אני אקלף שכבות של הבנה ובמידת מה אני אדע לגלות משהו במהות שלו. השפה של לאבאן והדרך בה מלמדים אותה יש בה המון ענווה.
באיזה מובן? שאני אף פעם לא אניח הנחות פרשניות על מה שאני רואה, אני מנסה לשים לב מה אני מזהה. אבל בגלל שבתנועה יש כל כך הרבה מרכיבים בלימודי לאבאן לומדים עוד ועוד לצמצם את מה שאני רואה למהות יותר עמוקה. ללאבאן יש כתב תנועה מאד מפורט. מפורט עד לרמת אצבע ימיו של רגל שמאל ומה היא אמורה לעשות בתנועה. אבל בקורס ההכשרה לא נכנסים לשפה הזו ברמה הזו אלא למשהו שנקרא מוטיף. לקח לי הרבה שנים להבין למה זה טוב.
במוטיף אני אתאר באופן סימבולי (עם סמלים) את התנועה שאני עושה. אבל… אני לא אתאר כל דבר ודבר שקורה בתנועה אלא אצטרך לקלף מהתנועה הזו את המהות שלה- היא התקדמות? היא קפיצה? היא התכנסות? היא במשקל קל או חזק? בהתחלה זה היה נורא מעיק עבורי , הסמלים לא הסתדרו ולא באמת הבנתי מה הם רוצים שאעשה. אבל… כשהתחלתי להעמיק בזה הן כמתרגלת והן כמורה גיליתי שהעבודה הזו היא ממש כמו למרק גביע כסף עד שהוא נוצץ. מורידה עוד ועוד הסחות דעת מהתנועה ומבינה מה מהותי בה? מה רציתי לעשות באמת?
בעבודה עם אנשים בתנועה והאמת שנדמה לי שגם בטיפול שאינו תנועתי, יש צורך לדלות מהות. כשאני דולה מהות אני מצליחה גם לקבל משמעות. כשעובדים דרך הגוף, מתגלות מהויות שמפתיעות אותנו לפעמים. לפעמים הן מפתיעות כי משהו שחשבנו שהצלחנו להסתיר יצא החוצה דרך הגוף, ולפעמים אפילו לא היינו מודעים לו…
מזמינה אותנו לשהות קצת עם המילה החמודה הזו ולראות איך היא מתגלגלת על הלשון, איך הפועל הזה שאני לא בטוחה איך היה אפשר לתרגם אותו אולי נגיד למהת משהו? (יענו להפוך אותו למהותי…) כמובן שזה לא ממש עובד 🙂
אבל השאלות מה מהותי בי? מה הופך אותי למי שאני אם מורידים את כל השכבות שמסביב? אלו שאלות שראוי וכדאי לשאול.
הימים ימי סוף הקיץ, הפיזור גדול והתסכול והפחד פוגשים אותנו בכל פינה. מאחלת ימים של שקט ושל ברכה ושל התמהות (חח אולי זה יתפוס :))
ואצלנו קצת פגרה וזה נעים 🙂 אבל לא מפסיקות לפעול והשבוע הייתה ישיבת צוות של הצוות המושלם שלנו (שבוע הבא עוד קצת עליהן:) ) בסוף החודש סדנה שטלי ששון מפיקה עם שלומית פונדמינסקי וזה ממש מומלץ בחום!
ובספטמבר גם עוד יום הכרות לנענע, גם עוד סדנת פאשיה של ליאן וגם אקסיס סילבוס וברטנייף וכמובן סדנת הנשים שלי ! בואו בואו זה טוב לשים עתים לתנועה… דווקא בעת הזו!
שבת שלום
אביטל
