השבוע יצא עוד פרק בפודקאסט המתוק של דניאל רם – גוף ידע – המלצה חמה בפינת ההשראה בסוף הניוזלטר- בו הוא מדבר עם דניה אלרז שהייתה המורה הראשונה שלי לקונטקט ולעוד המון המון דברים. אחד הדברים שדניה מתארת שם זה השילוב הזה בחיים שלנו שנעים הרבה פעמים בין בחירה לבין מקריות. כל מיני רגעים שבהם באופן מפתיע או מוזר משהו נקלע לפנינו מול רגעים שאנחנו ממש בוחרים. אני חושבת שהדבר המעניין ביותר הוא היכולת שלנו להקשיב לאינטואיציה ואז כשמשהו ממש מפתיע נקרה לדרכנו אנחנו יכולים להיות מסוגלים לבחור בו.
באופן לא מפתיע השיח הזה על בחירה ומקריות מאד מאד מתקשר לשיח שניהלנו בעשרה ימים האחרונים בזמן שבמרחב הרחמי שלנו התקיימה ההכשרה הבינלאומית של לימודי לאבאן ברטנייף. בתוך התקופה הכל כך משוגעת שלנו בה מצד אחד טילים מאיימים מצפון, חיסולים מטרידים וחום אימים הצלחנו לייצר בועה של שפיות, בועה שלאורכה עסקנו שוב ושוב בשאלה של יצירת משמעות ובחירה – Meaning making and desicion making.
לא תמיד אני מצליחה להסביר איך התהליך הזה קשור לתנועה ואיך השיטה של לאבאן ברטנייף מחוברת לזה אבל אני אקפוץ למים ואנסה. כשאנחנו רוקדים נגיד במסיבה (או סתם הולכים ברחוב) אנחנו לא מודעים לכמות הבחירות שאנחנו עושים בכל רגע נתון. אין לנו מושג מה מוביל את הבחירות הללו או עומד מאחוריהן וגם מאד ייתכן שהדרך בה נענו במסיבה הקודמת תהיה די דומה לדרך שבה אנחנו נעים עכשיו ולו רק כי אנחנו כבני אדם נוטים לפתח תבניות ודפוסים.
כשלומדים תנועה ובוודאי כשלומדים לאבאן ברטנייף אנחנו מתחילים להוריד שכבה אחרי שכבה ומגלים ממה התנועה מורכבת. פתאום התנועה הנורא ספונטנית שעשיתי קודם מתחילה לעורר בי עניין. רגע, מה אני בעצם עושה כשאני נעה ככה? אני מגלה שכל הזמן נעתי בקווים ישרים אבל זה מעיד על כך שיש עוד אפשרות כמו למשל לנוע בקווים עגולים… פתאום כמעט כל תנועה מקבלת הר של משמעויות, בכל רגע נתון עומדות בפניי מגוון אפשרויות. גם קודם הן היו שם אבל פשוט לא ידעתי שהם שם, לא הבנתי שאני כל הזמן מקבלת החלטות.
זה יכול להישמע כמו משהו מאד מתיש, יש יגידו שזה נשמע משהו שעוצר את הספונטניות של התנועה. אבל… אם עושים את זה נכון, אזי מה שקורה באמת זה שהתודעה והתנועה יחד איתה מתרחבות. אני מגלה שיש דברים שקורים ממש במקרה והם בדיוק מה שרציתי שיקרה ושינו משהו בי ויש דברים שאני בוחרת ואז הבחירה הזו משנה לחלוטין את מי שאני ואת הדרך בה אני נעה בעולם.
תהליך כזה הוא מתוחכם והוא אכן עובר דרך המיינד. הוא מגלה למיינד דרכים חדשות, פותח את היכולות והחשיבה ואז באופן באמת מרגש ואפילו לעתים מטלטל משהו משתנה בי- הדפוסים והתבניות הקבועות מתגלות ואני יכולה לבחור בהן מחדש ולראות במה הן משרתות אותי אבל אני גם יכולה לבחור אחרת או לדייק את הבחירה וזה כבר בעצם השם של מה שקורה בתהליך יצירתי. בין מקריות לבחירה…
ובכן, באופן כנראה מקרי וקרמתי הגענו לעולם הזה בתקופה הזו, במדינה המשוגעת הזו ובתוך המקריות הזו אנחנו צריכים לחיות ולנוע, אבל… כמה נפלא שבתוך זה יש לנו בחירה כל יום מחדש. לקום ולעשות. וזה מה שקורה אצלנו… המלחמה מאיימת ואנחנו ממשיכות לפעול. מדמיינות את התכניות השנתיות מדמיינות איך בספטמבר נלמד על פאשיה ונעמיק באקסיס ונהיה בסדנת נשים ועוד ועוד…
מצרפת פה שיר שמאד מדבר את התנועה של עכשיו
בואו ליצור אי של שפיות יחד איתנו
שבת של בשורות טובות כבר!
אביטל
