מילים על בחירות ( ואלו שלא )
יש שיר אחד בלבד שאני זוכרת מהימים שדיקלמנו בשיעורי אנגלית: הקלאסיקה של רוברט פרוסט, "The Road Not Taken". תמיד מעניין אותי מה גורם למשהו אחד להישאר בתודעה ולכל השאר להיעלם. כל כך הרבה דברים נעלמים, ורק מעט נשאר.במשך שנים הייתי מדקלמת אותו מכוח ההרגל, יודעת את המילים אבל לא תמיד את המשמעות: Two roads diverged in a […]
על האי תנועה
אין דבר שיותר מפחיד אותנו מאי התנועה… לרבים מאיתנו אי תנועה משמעה חידלון ומוות.עבורי המחשבה שאני לא נעה או שאני לא ״עושה״ כלום מכניסה אותי לתחושה שאני משותקת. בתקופות כמו שלנו (שקשה לומר שהן נדירות בשש שנים האחרונות) משהו במפגש בין העצירה הקולקטיבית לביו החזרה ״לשגרה״ הקולקטיבית מייצר דיסוננס כמעט בלתי נסבל למול הרעיון הזה […]
הכירו את אופיר תלמידת שנה ג' בנענע
יש סיפור ידוע במשנה או בגמרא על חוני המעגל שרואה איש זקן נוטע עצי חרוב. הוא שואל את האיש ותוהה מדוע הוא נוטע עצים אלו אם רק בעוד שבעים שנה הם באמת יתנו פירות. האיש כמובן אומר לו שכמו שהוא נהנה מפירות שאחרים נטעו כך גם הוא נוטע שאחרים יהנו. חוני אחר כך מתיישב על […]
פנטהריי בית ספר לקוסמות
כבר בערך שש שנים שאני קוראת או מקריאה את הארי פוטר. כשהייתי בתיכון הייתה לי חברה שהייתה בעניינים וכל פעם שיצא ספר חדש (עוד לפני שהיה תרגום לעברית) היא הייתה רוכשת אותו וכך קראתי עד הספר השלישי וכשנפרדנו בצבא התנתק הקשר שלי איתה ועם הארי פוטר. אבל בזכות ילדיי הקשר חודש ומאז סיימתי את הסדרה […]
למה במלחמה הזאת כולנו מרגישים שקופים
במלחמה הזו יש לי תחושה שכולנו פשוט בחוויה שלא רואים אותנו. כבר שלוש שנים שזו התחושה, אבל השבוע היא עולה בי יותר מתמיד. לא רואים את המילואימניקים שעושים עוד סבב מספר מאתיים; לא רואים את המשפחות שישנות במקלט כי אין להן ממ"ד בבית; לא רואים את ההורים שמג'נגלים כדי להיות עם הילדים וגם להמשיך לעבוד […]
איך חזרתי לעצמי השבוע
לפני שבוע, כשכתבתי את הניוזלטר הקודם, האמת היא שלא דמיינתי ששבוע אחרי כל המציאות תתהפך ותשתנה. אולי היה צריך קצת לדעת שזה מה שיקרה כשמדובר בפורים ובנהפוך הוא…השבוע הזה הרגיש ארוך יותר משבעת יממותיו.בכל אחת מהמתקפות שעברנו עד כה אני שמה לב איך כל יום הוא עולם ומלואו, ואיך הכל יכול להשתנות בן רגע.במתקפה הנוכחית […]
הגוף כמיכל חי
לפעמים בתוך תהליכי לימוד אני מרגישה שמשהו בי נלמד מחדש יחד עם הסטודנטים. לא רק הידע עובר- אלא התודעה מתחדדת, והגוף מזכיר לי דברים שידעתי ושכחתי.השבוע אנחנו עמוק בתוך המודול הרביעי של המחזור הראשון של LBMS (לאבאן־ברטנייף). זו ממש היישורת הראשונה של החבורה הכל כך מרגשת הזו. מיד אחרי השבוע הזה הם יצללו לעבודה אינטנסיבית […]
זה כמו הטלת כידון
אני כותבת מהאולימפיאדה.לא זו שאתם מכירים אלא אחת פחות מוכרת. בבתי ספר בחינוך וולדורף (אנתרופוסופי) לומדים בכיתה ה׳ על יוון העתיקה ומתאמנים בספורט כגון זריקת דיסקוס והטלת כידון ובין לבין עושים תרגילים שנראים קצת מוזר שנקראים בוטמר.ארוע השיא קורה כשמספר בתי ספר נפגשים בסחנה ובמשך שלושה ימים מתאמנים על כל סוגי הספורט הללו, מבלים יחד, […]
על הרצועות -ועל מה שהן מספרות לי על תנועה, יושרה וחלומות
בסופ״שׁ האחרון שלי ושל ניצן לדרמן חקרנו את הרעיון של Beyond the reach ובזכות החקירה הזו התאהבתי שוב ברצועות של הגוף כמשהו ששומר על היושרה שלנו וגם עוזר לנו להתקדם..הרצועות בגוף הן כמו אותם קווים עדינים שמחזיקים מבנה,אבל לא לוחצים עליו.כמו חבר טוב שמחזיק לך את היד,לא מושך, לא דוחף, רק שומר שלא תתפזרי.הן עשויות […]
להביט אל עצמנו בעיני האינסוף
להסתכל בעיני האינסוף.״פעמים אני חושבתשהחטא הנורא והאפל ביותר של האדםהוא לחשוב רעות על עצמואני קוראת לזהלהביט על עצמו ׳בעיני השכנים׳ֿולא בעיני האינסוף״(מתוך מכתב לילד של זלדה)השיר הזה הוא אחד השירים האהובים עלי ביותר של זלדה. הוא אפילו תלוי לנו על המקרר כתזכורת. אנחנו כל כך מהר ממהרים להתבונן על עצמנו בעין קשה ורעה והרעיון הזה […]