זה כמו הטלת כידון
אני כותבת מהאולימפיאדה.לא זו שאתם מכירים אלא אחת פחות מוכרת. בבתי ספר בחינוך וולדורף (אנתרופוסופי) לומדים בכיתה ה׳ על יוון העתיקה ומתאמנים בספורט כגון זריקת דיסקוס והטלת כידון ובין לבין עושים תרגילים שנראים קצת מוזר שנקראים בוטמר.ארוע השיא קורה כשמספר בתי ספר נפגשים בסחנה ובמשך שלושה ימים מתאמנים על כל סוגי הספורט הללו, מבלים יחד, […]
על הרצועות -ועל מה שהן מספרות לי על תנועה, יושרה וחלומות
בסופ״שׁ האחרון שלי ושל ניצן לדרמן חקרנו את הרעיון של Beyond the reach ובזכות החקירה הזו התאהבתי שוב ברצועות של הגוף כמשהו ששומר על היושרה שלנו וגם עוזר לנו להתקדם..הרצועות בגוף הן כמו אותם קווים עדינים שמחזיקים מבנה,אבל לא לוחצים עליו.כמו חבר טוב שמחזיק לך את היד,לא מושך, לא דוחף, רק שומר שלא תתפזרי.הן עשויות […]
להביט אל עצמנו בעיני האינסוף
להסתכל בעיני האינסוף.״פעמים אני חושבתשהחטא הנורא והאפל ביותר של האדםהוא לחשוב רעות על עצמואני קוראת לזהלהביט על עצמו ׳בעיני השכנים׳ֿולא בעיני האינסוף״(מתוך מכתב לילד של זלדה)השיר הזה הוא אחד השירים האהובים עלי ביותר של זלדה. הוא אפילו תלוי לנו על המקרר כתזכורת. אנחנו כל כך מהר ממהרים להתבונן על עצמנו בעין קשה ורעה והרעיון הזה […]
היכן נגמר הגוף ומתחיל המרחב?
מה קורה במרחב שסביבנו? למה לנו למפות את המרחב שסביבנו? דמיינו שאתם יוצאים לרחוב ומישהו מבקש מכם להגיע לאיזה מקום בקרבת מקום שאתם יודעים איפה הוא נמצא. ברגע אחד משהו בראש עושה חישוב ומתחיל להורות- צריך להמשיך ישר ברחוב הזה ולפנות ימינה ואז לרדת במדרגות ברחוב אחר ומשם לפנות שמאלה להמשיך עוד קצת ישר ולהגיע. […]
תמיכת השכמה
תמיכת השכמה… כבר הרבה שנים שאני חוקרת ובוחנת את הקשר שבין היד אל מרכז הגוף. השאלה שאני (ואני בהחלט לא היחידה) אוהבת לשאול היא ״מאיפה היד מתחילה?״ יש כל כך הרבה מיקומים מהם אפשר לומר שהיד מתחילה – ממפרק כף היד, מהמרפק, מהכתף? אבל מה אם נראה את היד שלנו כשלוחה של הלב? של בית […]
פעימה- הקצב שלנו
השבוע אירחנו בבית הספר של ״נענע״ בשנים א ו-ב את זוהר פרסקו ואת אדוה בן זקן. אדוה היא גם תלמידה בשנה ב וגם לומדת אצל זוהר הרבה שנים ויחד הם פיתחו סדנה שמחברת בין העבודה של זוהר עם מקצב ועם תנועה. זוהר פרסקו למי שלא מכיר הוא פרקשניסט ידוע ומפורסם שניגן עם מיטב המוסיקאים בארץ […]
התנועה שלנו בעולם היא מי שאנחנו
השבוע שוב חשבתי על השאלה ״מה מניע אותנו״?זאת שאלה שיכולה להיות מאד פשוטה לפעמים. מה מניע את היד כדי להיות מורמת? זה בא מהזרוע? מהשכמה? מהמרכז? מה מניע את הדם בתוך הגוף? מה מניע את הנשימה פנימה והחוצה?אבל לפעמים השאלה הזו כמובן פוגשת שכבות אחרות. מה מניע אותי לקום בבוקר כשאין כוח? מה מאפשר לי […]
איך הגוף שלנו בוחר- גם שאנחנו לא
אנחנו כל הזמן מקבלים החלטות. גם כשאנחנו לא מודעים הגוף שלנו מבצע בחירות. נגיד האם אני עולה במדרגות ומתחילה עם רגל ימין או עם רגל שמאל הפעם? איך אני קמה מהמיטה? האם אני מתגלגלת או מזדקפת לישיבה? כשיש תור בבנק האם אני שוקעת לתוך עצמי ולתוך הפלאפון או שאני נדחפת קדימה ומנסה להיכנס מהר יותר […]
כשהתודעה נרגעת – והמוח הקדום מתעור
הדבר שאני הכי אוהבת בתקופה הזו בשנה זה שאפשר סוף סוף לצלול. עברנו את תקופת ההכנה, הפרסום והשכנוע, סיימנו את תקופת ההתחלה הרוטטת ועכשיו אפשר סוף סוף לעבוד. לעבוד באמת, להעמיק, להיכנס לחומרים שבאמת באמת בשבילם כל המקום הזה קיים.וכך השבוע מצאתי את עצמי בכל הקבוצות נכנסת לעוד רמה של עומק, לעוד דקויות, לעוד התנסויות […]
דרישת שלום מהעבר שהזכירה לי מי אני
פעם בכמה זמן אני פותחת מחברות ישנות שלי. בגלל שכתיבה זה ממש כלי שאני נעזרת בו אז יש לי המון המון מחברות. אני אוהבת את החוויה הזו של לפתוח מחברת ובין רגע להיות בזמן ומקום אחר. באחת המחברות שכתבתי הייתי בת 24 אולי ולמדתי אז בקבוצה של דניה אלרז בירושלים. היינו אז בתהליכים של יצירת […]