הדרמה שכבר קיימת לפני שהסיפור מתחיל
במשך שנה כמעט שלמה עינת גנץ ואני מעמיקות עם התלמידים של שנה א בתחום החמקמק והמרגש שנקרא אימפרוביזציה קבוצתית לבמה (תחום שאנסמבל נענע ממש מתמקצע בו) .השבוע הרגשנו שעלינו עוד שלב בהבנת המשמעות והערך של התרגול הזה גם כיצירה שנוצרת עבור קהל וגם עבור המשתתפים בה (בעיני אפשר לומר זאת על כל יצירה אבל אולי […]
הסופ"ש יצאתי לחופש
כבר מאתמול יאיר (בן זוגי) ואני יצאנו לכמה ימים לטייל ולשהות. זו חופשה שהייתה צריכה להיות ביומולדת שלי בזמן המלחמה וכמובן נדחתה. אתמול ראיתי כמה זמן לוקח לי להיכנס למוד של חופש. איך אני צריכה לאט לאט לתת לחוויה לחלחל לתוכי ושלוקח לי רגע להסכים לשחרר משהו שעד עכשיו החזקתי באופן מלא. גם עכשיו נזכרתי […]
על האי תנועה
אין דבר שיותר מפחיד אותנו מאי התנועה… לרבים מאיתנו אי תנועה משמעה חידלון ומוות.עבורי המחשבה שאני לא נעה או שאני לא ״עושה״ כלום מכניסה אותי לתחושה שאני משותקת. בתקופות כמו שלנו (שקשה לומר שהן נדירות בשש שנים האחרונות) משהו במפגש בין העצירה הקולקטיבית לביו החזרה ״לשגרה״ הקולקטיבית מייצר דיסוננס כמעט בלתי נסבל למול הרעיון הזה […]
הכירו את אופיר תלמידת שנה ג' בנענע
יש סיפור ידוע במשנה או בגמרא על חוני המעגל שרואה איש זקן נוטע עצי חרוב. הוא שואל את האיש ותוהה מדוע הוא נוטע עצים אלו אם רק בעוד שבעים שנה הם באמת יתנו פירות. האיש כמובן אומר לו שכמו שהוא נהנה מפירות שאחרים נטעו כך גם הוא נוטע שאחרים יהנו. חוני אחר כך מתיישב על […]
פנטהריי בית ספר לקוסמות
כבר בערך שש שנים שאני קוראת או מקריאה את הארי פוטר. כשהייתי בתיכון הייתה לי חברה שהייתה בעניינים וכל פעם שיצא ספר חדש (עוד לפני שהיה תרגום לעברית) היא הייתה רוכשת אותו וכך קראתי עד הספר השלישי וכשנפרדנו בצבא התנתק הקשר שלי איתה ועם הארי פוטר. אבל בזכות ילדיי הקשר חודש ומאז סיימתי את הסדרה […]
למה במלחמה הזאת כולנו מרגישים שקופים
במלחמה הזו יש לי תחושה שכולנו פשוט בחוויה שלא רואים אותנו. כבר שלוש שנים שזו התחושה, אבל השבוע היא עולה בי יותר מתמיד. לא רואים את המילואימניקים שעושים עוד סבב מספר מאתיים; לא רואים את המשפחות שישנות במקלט כי אין להן ממ"ד בבית; לא רואים את ההורים שמג'נגלים כדי להיות עם הילדים וגם להמשיך לעבוד […]
תנו ליפול בשקט
זוכרים את השיר ״תנו לגדול בשקט, בערוגה בכפר, שם תזרח השמש גם מחר…״?השיר הזה מתנגן לי לא מעט מאז שהתחיל הסבב הנוכחי, והיום באמצע שיעור זום עם נשות ״אמנות הגילוי בתנועה״ אחת המשתתפות אמרה:״איזה יופי, נתנו לנו ליפול בשקט״.זה הצחיק אותי.היא כמובן התכוונה לכך שהצלחנו לתרגל ולנוע (ובאמת ליפול) בלי שהפריעה אזעקה או התראה. אבל אני […]
איך חזרתי לעצמי השבוע
לפני שבוע, כשכתבתי את הניוזלטר הקודם, האמת היא שלא דמיינתי ששבוע אחרי כל המציאות תתהפך ותשתנה. אולי היה צריך קצת לדעת שזה מה שיקרה כשמדובר בפורים ובנהפוך הוא…השבוע הזה הרגיש ארוך יותר משבעת יממותיו.בכל אחת מהמתקפות שעברנו עד כה אני שמה לב איך כל יום הוא עולם ומלואו, ואיך הכל יכול להשתנות בן רגע.במתקפה הנוכחית […]
הגוף כמיכל חי
לפעמים בתוך תהליכי לימוד אני מרגישה שמשהו בי נלמד מחדש יחד עם הסטודנטים. לא רק הידע עובר- אלא התודעה מתחדדת, והגוף מזכיר לי דברים שידעתי ושכחתי.השבוע אנחנו עמוק בתוך המודול הרביעי של המחזור הראשון של LBMS (לאבאן־ברטנייף). זו ממש היישורת הראשונה של החבורה הכל כך מרגשת הזו. מיד אחרי השבוע הזה הם יצללו לעבודה אינטנסיבית […]
לנוע בלי לדעת
את הניוזלטר היום אני כותבת בהשראה של יוחאי גינתון.יוחאי, למי שלא מכיר, הוא רקדן ומורה נפלא למחול שהגיע השבוע להעביר סדנה בשנה ב' של תכנית נענע.אחד הדברים שעבדנו איתו במפגש היה השאלה "מה זה משנה לי?"יוחאי הביא את השאלה הזו כדי לשחרר משהו מחוויית הרצינות. כשאני מדברת על זה אני לרוב שואלת מה יקרה אם? […]