איך הגוף שלנו בוחר- גם שאנחנו לא
אנחנו כל הזמן מקבלים החלטות. גם כשאנחנו לא מודעים הגוף שלנו מבצע בחירות. נגיד האם אני עולה במדרגות ומתחילה עם רגל ימין או עם רגל שמאל הפעם? איך אני קמה מהמיטה? האם אני מתגלגלת או מזדקפת לישיבה? כשיש תור בבנק האם אני שוקעת לתוך עצמי ולתוך הפלאפון או שאני נדחפת קדימה ומנסה להיכנס מהר יותר […]
ההתחלה שאחרי ההתחלה
אני זוכרת שהסבירו לי פעם שניגון חסידי צריך לשיר שלוש פעמים כדי באמת להצליח להרגיש אותו. וגם אומרים שכשיש איזו מכה לפעמים ביום השלישי מרגישים אותה הכי חזק. מבקשים שלוש משאלות בכל האגדות, וכשרוצים להפנים איזה הרגל טוענים שצריך לבצע אותו שלוש פעמים ברצף או שלושים…ובכן גם בהכרות עם קבוצה זה לא שונה. השבוע היה […]
זה קרה רגע לפני שהתחיל יום ההכרות עם נענע
הוא ניגש אלי בעיניים נוצצות ושאל-״תגידי בעצם אנשים באים לפה ובוכים המון?״לא הייתי בטוחה מה לומר ועוד לא הבנתי מדוע העיניים נוצצות.אמרתי לו : ״לפעמים אנשים בוכים, לפעמים הם פשוט פורקים דרך הגוף אבל בהחלט יש פה משהו שמאפשר לדברים להשתחרר.״ הוא המשיך:״ רק נשכבתי פה על הרצפה ובלי שעשיתי כלום פתאום התחלתי לבכות,זה בחיים […]
רגעי ריפוי בתוך הזרם
יושבת לי פה בחצבאני,במשך שנים אני באה לפה כל שנה עם ילדיי, אבל כבר שנתיים לא היינו פה בגלל המלחמה. זה מצחיק איך זיכרון עובד.מה יפעיל רגע נוסטלגי?איזו תחושה גופנית נשכחת תצוץ? ההימצאות פה בנחל מחזירה אותי לרגע לפני שהכל התפרק.בקיץ ההוא, שחשבתי שהכל לפניי, שיכולתי לעוף על העולם. הטבילה במים פה היא רגע ממש […]
האם ריקוד יכול לשנות מציאות ?
השבוע הזה עבר לי מאד מהר.לא הספקתי עוד לעכל את הסדנה הנפלאה של עינת גנץ (בדיקת נוכחות) וכבר ביום שני התאספנו עם 33 משתתפים.ות ב38 מעלות חום והתכווננו לקראת השנה שבדרך ביום היכרות של בית ספר ׳נענע׳. היה משהו כל כך מרגש ונדיר ונפלא ברגע הזה. להתבונן בכמות כל כך גדולה של אנשים שמסכימים להגיע […]
מה הקשר בין כוח המשיכה לצער?
אני נמצאת בסדנת ׳בדיקת נוכחות׳ של עינת גנץ. בסטודיו כעשרים אנשים כולם קשובים, מתוקים, שוכבים על הרצפה ונעים עם המשקל שלהם. אנחנו נעים כמו דגים ואז כמו ים וכמו מדבר ובין לבין עינתי שופכת עוד ועוד דימויים. בשלב מסוים מישהי מדברת על פעימת הלב ופעימת הנשימה ועל כבדות הלב. ועינת אומרת שהמילה Gravity והמילה Grief באות מאותו […]
מה קורה כשהאויר נגמר ?
השבוע קרה אסון. לא אסון אמיתי, לא בקנה מידה קטסטרופלי כמו שאנחנו מקבלים חדשות לבקרים בשנתיים האחרונות אבל אסון קטן כזה צנוע. תכלס לא אסון, פשוט בלתם מאד מעצבן ולא נעים. מהדברים האלה של החיים שנוחתים עליך ודורשים מהכל להשתנות. בקיצור נסכים על קוץ ברגל כהגדרה אולי הכי מדויקת לדבר. המזגן של הסטודיו שבק… (נו אמרתי […]
מחול זה לא רק ללהקות – זה גם שלך
לפני כמה שנים הגיתי לעצמי את המונח ״מחול לאזרחים״ זה היה כשניסיתי להסביר מה בדיוק אנחנו עושים ב״נענע״ ולהראות איךאנחנו חלק ממהפכה שבעיני היא גדולה מאיתנו. אני זוכרת כששמעתי לראשונה על הקבוצה ביפו (בזמנו היא הייתה ביפו) בזמן שאני למדתי בתכנית של דניה בירושלים. אני זוכרת שזה היה רדיקלי ומהפכני בעיני שאפשר להמשיך לרקוד גם […]
איפה המיינד שלך עכשיו?
לאחרונה קראתי משהו מקסים שניטה ליטל כתבה על המושג ״סקור״. ״סקור״ זו בעצם מילה שהגיעה מעולם המוזיקה (זה קורה הרבה שעולם התנועה משאיל מעולם המוסיקה מושגים) והכוונה היא בדרך כלל לאיזה שהוא מבנה שעליו או בתוכו המוסיקאי יכול לאלתר. גם בתנועה, סקור הוא איזה שהוא סט של חוקים שבתוכם אנחנו נעים. סקור טוב הוא כזה […]
האם אפשר לזכור משהו שלא חווינו בעצמנו?
לפעמים האמירה ״נזכור ולא נשכח״ או משהו כזה מאד מוזרה לי. איך אפשר לשכוח משהו שהגוף זוכר? וכן אני יודעת שהתודעה יכולה לשכוח הרבה דברים. אנחנו מדחיקים, אנחנו חיים ואולי ברוך ה׳ אנחנו גם יכולים לשכוח אבל הגוף. הגוף לא באמת שוכח. פעם חשבתי שאני משוגעת שיש כל מיני דברים שהגוף שלי הזכיר לי וידע […]