פנטהריי בית ספר לקוסמות
כבר בערך שש שנים שאני קוראת או מקריאה את הארי פוטר. כשהייתי בתיכון הייתה לי חברה שהייתה בעניינים וכל פעם שיצא ספר חדש (עוד לפני שהיה תרגום לעברית) היא הייתה רוכשת אותו וכך קראתי עד הספר השלישי וכשנפרדנו בצבא התנתק הקשר שלי איתה ועם הארי פוטר. אבל בזכות ילדיי הקשר חודש ומאז סיימתי את הסדרה […]
למה במלחמה הזאת כולנו מרגישים שקופים
במלחמה הזו יש לי תחושה שכולנו פשוט בחוויה שלא רואים אותנו. כבר שלוש שנים שזו התחושה, אבל השבוע היא עולה בי יותר מתמיד. לא רואים את המילואימניקים שעושים עוד סבב מספר מאתיים; לא רואים את המשפחות שישנות במקלט כי אין להן ממ"ד בבית; לא רואים את ההורים שמג'נגלים כדי להיות עם הילדים וגם להמשיך לעבוד […]
איך חזרתי לעצמי השבוע
לפני שבוע, כשכתבתי את הניוזלטר הקודם, האמת היא שלא דמיינתי ששבוע אחרי כל המציאות תתהפך ותשתנה. אולי היה צריך קצת לדעת שזה מה שיקרה כשמדובר בפורים ובנהפוך הוא…השבוע הזה הרגיש ארוך יותר משבעת יממותיו.בכל אחת מהמתקפות שעברנו עד כה אני שמה לב איך כל יום הוא עולם ומלואו, ואיך הכל יכול להשתנות בן רגע.במתקפה הנוכחית […]
זה כמו הטלת כידון
אני כותבת מהאולימפיאדה.לא זו שאתם מכירים אלא אחת פחות מוכרת. בבתי ספר בחינוך וולדורף (אנתרופוסופי) לומדים בכיתה ה׳ על יוון העתיקה ומתאמנים בספורט כגון זריקת דיסקוס והטלת כידון ובין לבין עושים תרגילים שנראים קצת מוזר שנקראים בוטמר.ארוע השיא קורה כשמספר בתי ספר נפגשים בסחנה ובמשך שלושה ימים מתאמנים על כל סוגי הספורט הללו, מבלים יחד, […]
היכן נגמר הגוף ומתחיל המרחב?
מה קורה במרחב שסביבנו? למה לנו למפות את המרחב שסביבנו? דמיינו שאתם יוצאים לרחוב ומישהו מבקש מכם להגיע לאיזה מקום בקרבת מקום שאתם יודעים איפה הוא נמצא. ברגע אחד משהו בראש עושה חישוב ומתחיל להורות- צריך להמשיך ישר ברחוב הזה ולפנות ימינה ואז לרדת במדרגות ברחוב אחר ומשם לפנות שמאלה להמשיך עוד קצת ישר ולהגיע. […]
איך הגוף שלנו בוחר- גם שאנחנו לא
אנחנו כל הזמן מקבלים החלטות. גם כשאנחנו לא מודעים הגוף שלנו מבצע בחירות. נגיד האם אני עולה במדרגות ומתחילה עם רגל ימין או עם רגל שמאל הפעם? איך אני קמה מהמיטה? האם אני מתגלגלת או מזדקפת לישיבה? כשיש תור בבנק האם אני שוקעת לתוך עצמי ולתוך הפלאפון או שאני נדחפת קדימה ומנסה להיכנס מהר יותר […]
ההתחלה שאחרי ההתחלה
אני זוכרת שהסבירו לי פעם שניגון חסידי צריך לשיר שלוש פעמים כדי באמת להצליח להרגיש אותו. וגם אומרים שכשיש איזו מכה לפעמים ביום השלישי מרגישים אותה הכי חזק. מבקשים שלוש משאלות בכל האגדות, וכשרוצים להפנים איזה הרגל טוענים שצריך לבצע אותו שלוש פעמים ברצף או שלושים…ובכן גם בהכרות עם קבוצה זה לא שונה. השבוע היה […]
זה קרה רגע לפני שהתחיל יום ההכרות עם נענע
הוא ניגש אלי בעיניים נוצצות ושאל-״תגידי בעצם אנשים באים לפה ובוכים המון?״לא הייתי בטוחה מה לומר ועוד לא הבנתי מדוע העיניים נוצצות.אמרתי לו : ״לפעמים אנשים בוכים, לפעמים הם פשוט פורקים דרך הגוף אבל בהחלט יש פה משהו שמאפשר לדברים להשתחרר.״ הוא המשיך:״ רק נשכבתי פה על הרצפה ובלי שעשיתי כלום פתאום התחלתי לבכות,זה בחיים […]
רגעי ריפוי בתוך הזרם
יושבת לי פה בחצבאני,במשך שנים אני באה לפה כל שנה עם ילדיי, אבל כבר שנתיים לא היינו פה בגלל המלחמה. זה מצחיק איך זיכרון עובד.מה יפעיל רגע נוסטלגי?איזו תחושה גופנית נשכחת תצוץ? ההימצאות פה בנחל מחזירה אותי לרגע לפני שהכל התפרק.בקיץ ההוא, שחשבתי שהכל לפניי, שיכולתי לעוף על העולם. הטבילה במים פה היא רגע ממש […]
האם ריקוד יכול לשנות מציאות ?
השבוע הזה עבר לי מאד מהר.לא הספקתי עוד לעכל את הסדנה הנפלאה של עינת גנץ (בדיקת נוכחות) וכבר ביום שני התאספנו עם 33 משתתפים.ות ב38 מעלות חום והתכווננו לקראת השנה שבדרך ביום היכרות של בית ספר ׳נענע׳. היה משהו כל כך מרגש ונדיר ונפלא ברגע הזה. להתבונן בכמות כל כך גדולה של אנשים שמסכימים להגיע […]