מה הקשר בין כוח המשיכה לצער?
אני נמצאת בסדנת ׳בדיקת נוכחות׳ של עינת גנץ. בסטודיו כעשרים אנשים כולם קשובים, מתוקים, שוכבים על הרצפה ונעים עם המשקל שלהם. אנחנו נעים כמו דגים ואז כמו ים וכמו מדבר ובין לבין עינתי שופכת עוד ועוד דימויים. בשלב מסוים מישהי מדברת על פעימת הלב ופעימת הנשימה ועל כבדות הלב. ועינת אומרת שהמילה Gravity והמילה Grief באות מאותו […]
מה קורה כשהאויר נגמר ?
השבוע קרה אסון. לא אסון אמיתי, לא בקנה מידה קטסטרופלי כמו שאנחנו מקבלים חדשות לבקרים בשנתיים האחרונות אבל אסון קטן כזה צנוע. תכלס לא אסון, פשוט בלתם מאד מעצבן ולא נעים. מהדברים האלה של החיים שנוחתים עליך ודורשים מהכל להשתנות. בקיצור נסכים על קוץ ברגל כהגדרה אולי הכי מדויקת לדבר. המזגן של הסטודיו שבק… (נו אמרתי […]
מחול זה לא רק ללהקות – זה גם שלך
לפני כמה שנים הגיתי לעצמי את המונח ״מחול לאזרחים״ זה היה כשניסיתי להסביר מה בדיוק אנחנו עושים ב״נענע״ ולהראות איךאנחנו חלק ממהפכה שבעיני היא גדולה מאיתנו. אני זוכרת כששמעתי לראשונה על הקבוצה ביפו (בזמנו היא הייתה ביפו) בזמן שאני למדתי בתכנית של דניה בירושלים. אני זוכרת שזה היה רדיקלי ומהפכני בעיני שאפשר להמשיך לרקוד גם […]
איפה המיינד שלך עכשיו?
לאחרונה קראתי משהו מקסים שניטה ליטל כתבה על המושג ״סקור״. ״סקור״ זו בעצם מילה שהגיעה מעולם המוזיקה (זה קורה הרבה שעולם התנועה משאיל מעולם המוסיקה מושגים) והכוונה היא בדרך כלל לאיזה שהוא מבנה שעליו או בתוכו המוסיקאי יכול לאלתר. גם בתנועה, סקור הוא איזה שהוא סט של חוקים שבתוכם אנחנו נעים. סקור טוב הוא כזה […]
האם אפשר לזכור משהו שלא חווינו בעצמנו?
לפעמים האמירה ״נזכור ולא נשכח״ או משהו כזה מאד מוזרה לי. איך אפשר לשכוח משהו שהגוף זוכר? וכן אני יודעת שהתודעה יכולה לשכוח הרבה דברים. אנחנו מדחיקים, אנחנו חיים ואולי ברוך ה׳ אנחנו גם יכולים לשכוח אבל הגוף. הגוף לא באמת שוכח. פעם חשבתי שאני משוגעת שיש כל מיני דברים שהגוף שלי הזכיר לי וידע […]
כשהקשבה פוגשת תנועה
השבוע יצא לי להתבונן הרבה על ילדיי (חופש וזה) והסתכלתי על בני בן הארבע וחצי וחברתו הטובה ביותר עומדים זה לצד זה. אני כבר לא זוכרת מה המילה שהוא אמר ומה המילה שהיא הוסיפה אבל תוך שתי דקות הם יצרו מין שילוב מילים שמאד הצחיק אותם והתחילו לצעוק אותו בקולי קולות. הוא הוסיף תנועה והיא […]
גם לך קשה להאמין בטוב ?
בדיוק כשאת חושבת שאפשר לנסות להאמין בטוב , שוב המציאות טופחת על הפנים שלנו ונדמה שאין מוצא. אני לא נוטה לדבר פוליטיקה במרחב הזה כי הוא באמת לא מתאים אבל היום אני רוצה בעיקר לשים פה את העצב מהמצב שלנו ואת ההכרה שכך אנחנו מתנהלים בשנה וחצי (ואולי כבר יותר) האחרונות. מטפחים את התקווה ומאבדים […]
הירהורי יומולדת
היום אני חוגגת יומולדת.זה התאריך העברי שלי. כל שנה בפורים, בשיא של ההכנות והתחפושות והמהומה אני אמורה לחגוג יומולדת.אני לא אשקר, היו תקופות שממש שמחתי שכבר יש חגיגה ופשוט מוסיפים אותי אליה ושנים שזה בלבל אותי כי הרגשתי בלתי נראית או לא משמעותית. בעומק אני חושבת שיומולדת מסמלת עבורי את המעברים בין הפנים לחוץ. אם […]
האם אני יודעת או לא יודעת?
השבוע, אני נהנית מהזנה במודול השני של לימודי LBMS- התכנית הבינלאומית ללימודי המערכת של לאבאן וברטנייף לניתוח ואבחון תנועה. וואו זה היה ארוך. בפועל בעצם זה קורס הכשרה מרגש שהבאתי מתוך התשוקה שלי לתחום והרצון שיותר ויותר א.נשים יהיו קולגות שלי ונוכל לדבר את התנועה שסביבנו.אחד הדברים שאני נהנית ממנו כל כך הוא שהבאתי את […]
איך כיוונים מחוברים להוראות?
אני חושבת שהדבר הכי מוזר בתקופה הזו הוא ההבדל והפער הכל כך כל כך בלתי נתפס בין מה שאני חווה בחיים האישיים לבין מה שאני חווה בחיים שחיצוניים לי. הבחוץ כל כך יפה, למרות הקור יש כל כך הרבה יופי במציאות ובחיי האישיים יש התפתחות ועבודה אישית משמעותית אבל העולם הולך ומשתגע ונדמה ששום דבר […]