תגית: קיבוץ גניגר

מה הקשר בין כוח המשיכה לצער?

אני נמצאת בסדנת ׳בדיקת נוכחות׳ של עינת גנץ. בסטודיו כעשרים אנשים כולם קשובים, מתוקים, שוכבים על הרצפה ונעים עם המשקל שלהם. אנחנו נעים כמו דגים ואז כמו ים וכמו מדבר ובין לבין עינתי שופכת עוד ועוד דימויים. בשלב מסוים מישהי מדברת על פעימת הלב ופעימת הנשימה ועל כבדות הלב. ועינת אומרת שהמילה Gravity והמילה Grief באות מאותו […]

מה קורה כשהאויר נגמר ?

השבוע קרה אסון. לא אסון אמיתי, לא בקנה מידה קטסטרופלי כמו שאנחנו מקבלים חדשות לבקרים בשנתיים האחרונות אבל אסון קטן כזה צנוע. תכלס לא אסון, פשוט בלתם מאד מעצבן ולא נעים. מהדברים האלה של החיים שנוחתים עליך ודורשים מהכל להשתנות. בקיצור נסכים על קוץ ברגל כהגדרה אולי הכי מדויקת לדבר. המזגן של הסטודיו שבק… (נו אמרתי […]

שקשוק הוא לא סתם תנועה – הוא ריפוי

התחלתי לכתוב את הניוזלטר הזה ביום רביעי בבוקר וחשבתי שאני מנסה להבין איך לשלוח לנו עוד כוחות להמשיך. ואז פתאום שינוי ושוב צריכים להתגמש. הפעם זה מהצד המתפקד. לחזור לנוע, לסיים שנה, להיות על מליון משימות שנדחו ונדמה שכולם רוצים אותנו בכל רגע נתון. יש משפט שאני מאד אוהבת בספר ״הבית של יעלי״ אחרי שיעלי […]

בין יאוש לתקווה

נדמה לי שזה המצב התמידי של כולנו בימים אלו. אני יודעת שאצלי לפחות זה המצב. כל כך הרבה דברים מייאשים במציאות סביבנו ועם זאת מדי פעם ניצוצות כאלו של חיים מעוררים את התקווה. כך הרגשתי בשבועיים שהיו לפני שבועות. כמו שקראתם בשבוע שעבר, יש לי נטייה לקחת על עצמי את חג השבועות. השנה (ויש שיגידו […]

איפה המיינד שלך עכשיו?

לאחרונה קראתי משהו מקסים שניטה ליטל כתבה על המושג ״סקור״. ״סקור״ זו בעצם מילה שהגיעה מעולם המוזיקה (זה קורה הרבה שעולם התנועה משאיל מעולם המוסיקה מושגים) והכוונה היא בדרך כלל לאיזה שהוא מבנה שעליו או בתוכו המוסיקאי יכול לאלתר. גם בתנועה, סקור הוא איזה שהוא סט של חוקים שבתוכם אנחנו נעים. סקור טוב הוא כזה […]

שמעת פעם על המונח ״התורה שבגוף?״

פעמים יש משחקי מילים שנוחתים עלי ברגע של השראה ואז אני יכולה שעות להתפלסף עם עצמי מה משמעותן. בכלל אני חושבת שצריכות לפתוח חוג שנקרא ״הפילוסופיה של התנועה״ ושם נתאגד כל אוהבי התחום ונוכל לחפור שעות במונחים וברעיונות עמוקים שישנו את העולם:) עד אז אשתמש לי בפלטפורמה הזו ואספר לכם על רעיון שהיה לי השבוע. […]

להישאר ברגע גם כשהכול בפנים רוצה לברוח

ימים הללו ימים קשים. כל רגע שעובר יש לי תחושה שעוד איזו בשורה נוראית תגיע. הרטט כל כך גבוה והנשמה בהחלט מתפתה לברוח. בשבועות האחרונים בשיעורי הקונטקט אימפרוביזציה צללנו לתוך תרגול שנקרא ״Rolling point of contact״ בעיני זה התרגול הזני מדיטטיבי של הקונטקט. מדובר ברגע כזה שבו שני גופים נעמדים גב אל גב (או בטן […]

האם אפשר לזכור משהו שלא חווינו בעצמנו?

לפעמים האמירה ״נזכור ולא נשכח״ או משהו כזה מאד מוזרה לי. איך אפשר לשכוח משהו שהגוף זוכר? וכן אני יודעת שהתודעה יכולה לשכוח הרבה דברים. אנחנו מדחיקים, אנחנו חיים ואולי ברוך ה׳ אנחנו גם יכולים לשכוח אבל הגוף. הגוף לא באמת שוכח. פעם חשבתי שאני משוגעת שיש כל מיני דברים שהגוף שלי הזכיר לי וידע […]

כשהקשבה פוגשת תנועה

השבוע יצא לי להתבונן הרבה על ילדיי (חופש וזה) והסתכלתי על בני בן הארבע וחצי וחברתו הטובה ביותר עומדים זה לצד זה. אני כבר לא זוכרת מה המילה שהוא אמר ומה המילה שהיא הוסיפה אבל תוך שתי דקות הם יצרו מין שילוב מילים שמאד הצחיק אותם והתחילו לצעוק אותו בקולי קולות. הוא הוסיף תנועה והיא […]

אבל מי אני אם אני לא רקדנית?

לפני קרוב לעשור עברנו לגור בבוסטון בשביל דוקטורט של בן זוגי היקר. בשנה הראשונה כל מה שהכרתי התהפך. הגעתי עם שני ילדים קטנים וחשבתי שזו תהיה הרפתקאה משמחת וכיפית. דמיינתי את עצמי עפה על ארה״ב. במציאות למעשה מצאתי את עצמי מסיעה שני ילדים קטנים הלוך ושוב למיקומים שונים, בין לבין מצליחה לתפור כמה שעות באיזו […]