זה קרה רגע לפני שהתחיל יום ההכרות עם נענע
הוא ניגש אלי בעיניים נוצצות ושאל-״תגידי בעצם אנשים באים לפה ובוכים המון?״לא הייתי בטוחה מה לומר ועוד לא הבנתי מדוע העיניים נוצצות.אמרתי לו : ״לפעמים אנשים בוכים, לפעמים הם פשוט פורקים דרך הגוף אבל בהחלט יש פה משהו שמאפשר לדברים להשתחרר.״ הוא המשיך:״ רק נשכבתי פה על הרצפה ובלי שעשיתי כלום פתאום התחלתי לבכות,זה בחיים […]
יוצאת מהערפל – חזרה לעצמי
מרגישה שאני יוצאת מערפל. אני לא יודעת להגדיר את הערפל הזה. יש בו סמיכות של אוגוסט ויש בו תחושה שחיקת מלחמה, ויש בו את הסטייט אוף מיינד של ״פגרה״ ויש בו גם הרבה אין שצריך להתמודד איתו. הבנתי בחודש וחצי האחרונים את הקשר שבין פנאי – פניות ויצירתיות. גיליתי שכשאין לי פנאי אני לא מצליחה […]
מה שקורה בגוף – ממשיך להדהד במציאות
מה גבול ההשפעה שלנו?בתחילת שנת הלימודים של נענע בשנה שעברה מצאתי את עצמי מנסה להגדיר מה זו תנועה סומטית (שוב) ואני לא זוכרת בדיוק את ההגדרה המדויקת שנתתי אבל זה הלך משהו כמו- ״תנועה סומטית זה כשמה שאני נעה ומרגישה בגוף ומה שאני מבטאת בעולם הם בהלימה. כלומר מה שאנחנו עושים ועושות בסטודיו משפיע ומהדהד […]
רגעי ריפוי בתוך הזרם
יושבת לי פה בחצבאני,במשך שנים אני באה לפה כל שנה עם ילדיי, אבל כבר שנתיים לא היינו פה בגלל המלחמה. זה מצחיק איך זיכרון עובד.מה יפעיל רגע נוסטלגי?איזו תחושה גופנית נשכחת תצוץ? ההימצאות פה בנחל מחזירה אותי לרגע לפני שהכל התפרק.בקיץ ההוא, שחשבתי שהכל לפניי, שיכולתי לעוף על העולם. הטבילה במים פה היא רגע ממש […]
מה הבחירה ששינתה את חייך?
ודם כל אני חייבת התנצלות ששבוע שעבר לא כתבתי כלום. היינו ברומניה ומזה הרבה זמן הצלחתי להתנתק ולא היה לי שם אפשרות להתכנס ולכתוב משהו. הבן שלי קיבל השבוע משחק חדש שהוא מאד רצה ליומולדת. מין מסלול כזה שמחברים מסילות וסללומים ואז שמים גולה והיא עוברת ממסלול למסלול עד שהיא מגיעה לקערת הסיום. בגלל שזה […]
האם ריקוד יכול לשנות מציאות ?
השבוע הזה עבר לי מאד מהר.לא הספקתי עוד לעכל את הסדנה הנפלאה של עינת גנץ (בדיקת נוכחות) וכבר ביום שני התאספנו עם 33 משתתפים.ות ב38 מעלות חום והתכווננו לקראת השנה שבדרך ביום היכרות של בית ספר ׳נענע׳. היה משהו כל כך מרגש ונדיר ונפלא ברגע הזה. להתבונן בכמות כל כך גדולה של אנשים שמסכימים להגיע […]
מה הקשר בין כוח המשיכה לצער?
אני נמצאת בסדנת ׳בדיקת נוכחות׳ של עינת גנץ. בסטודיו כעשרים אנשים כולם קשובים, מתוקים, שוכבים על הרצפה ונעים עם המשקל שלהם. אנחנו נעים כמו דגים ואז כמו ים וכמו מדבר ובין לבין עינתי שופכת עוד ועוד דימויים. בשלב מסוים מישהי מדברת על פעימת הלב ופעימת הנשימה ועל כבדות הלב. ועינת אומרת שהמילה Gravity והמילה Grief באות מאותו […]
מה קורה כשהאויר נגמר ?
השבוע קרה אסון. לא אסון אמיתי, לא בקנה מידה קטסטרופלי כמו שאנחנו מקבלים חדשות לבקרים בשנתיים האחרונות אבל אסון קטן כזה צנוע. תכלס לא אסון, פשוט בלתם מאד מעצבן ולא נעים. מהדברים האלה של החיים שנוחתים עליך ודורשים מהכל להשתנות. בקיצור נסכים על קוץ ברגל כהגדרה אולי הכי מדויקת לדבר. המזגן של הסטודיו שבק… (נו אמרתי […]
שקשוק הוא לא סתם תנועה – הוא ריפוי
התחלתי לכתוב את הניוזלטר הזה ביום רביעי בבוקר וחשבתי שאני מנסה להבין איך לשלוח לנו עוד כוחות להמשיך. ואז פתאום שינוי ושוב צריכים להתגמש. הפעם זה מהצד המתפקד. לחזור לנוע, לסיים שנה, להיות על מליון משימות שנדחו ונדמה שכולם רוצים אותנו בכל רגע נתון. יש משפט שאני מאד אוהבת בספר ״הבית של יעלי״ אחרי שיעלי […]
בין יאוש לתקווה
נדמה לי שזה המצב התמידי של כולנו בימים אלו. אני יודעת שאצלי לפחות זה המצב. כל כך הרבה דברים מייאשים במציאות סביבנו ועם זאת מדי פעם ניצוצות כאלו של חיים מעוררים את התקווה. כך הרגשתי בשבועיים שהיו לפני שבועות. כמו שקראתם בשבוע שעבר, יש לי נטייה לקחת על עצמי את חג השבועות. השנה (ויש שיגידו […]