האם אני יודעת או לא יודעת?
השבוע, אני נהנית מהזנה במודול השני של לימודי LBMS- התכנית הבינלאומית ללימודי המערכת של לאבאן וברטנייף לניתוח ואבחון תנועה. וואו זה היה ארוך. בפועל בעצם זה קורס הכשרה מרגש שהבאתי מתוך התשוקה שלי לתחום והרצון שיותר ויותר א.נשים יהיו קולגות שלי ונוכל לדבר את התנועה שסביבנו.אחד הדברים שאני נהנית ממנו כל כך הוא שהבאתי את […]
זה בזבוז או השקעה? השקה מרגשת במיוחד!
כל כך הרבה פעמים שמעתי בחיים שלי את המונח ״זה בזבוז כסף״ לפעמים גם את המילים ״זה בזבוז זמן״ ואמנם פחות נפוץ אבל גם את ״זה בזבוז אנרגיה״ כבר שמעתי. אני מודה שכנראה יצא לי גם להגיד את זה לא מעט פעמים ובטוח בטוח חשבתי את זה מליון פעמים. אני חושבת שזה נכון שלפעמים הזמן […]
כשמחול ואמפתיה נפגשים
אתמול הייתי במופע החדש של להקת המחול ״ורטיגו״ שנקרא ״קומא״. קודם כל במידה ולא תמשיכו לקרוא את ההמשך. הסוף הוא – רוצו לראות. תקנו כרטיס למופע הקרוב לביתכם ולכו לצפות במחול שהוא הזמנה חיה של אהבה.אני אנסה להעביר במילים את מה שהיה לי בגוף כשישבתי וצפיתי במופע. זה התחיל מהתבוננות ערה. הרגשתי איך ברגע הראשון […]
איך זה לנוע עם כאבים ?
להמשיך לנוע גם כשכואב. השבוע התלבטתי על מה לכתוב ובחרתי לשתף בנושא אישי והוא חיים עם כאבים. מסיבות שונות ומגוונות יש לי פציעות כרוניות בגוף. בעיקר כי בתור ילדה התאמנתי במתעמלת קרקע. המשמעות היא שבהרבה מאד מהזמן אני אחוש באיזה שהוא כאב בגוף, בעיקר באזור האגן. באופן שנשמע אולי הפוך מההגיון הגעתי לנוע בגיל מוקדם […]
מה למגע ולפוליטיקה?
האמת היא שמגע הוא הכל וככזה הוא נוגע בהכל ואמרו כבר לפני נשים טובות ומופלאות שהאישי הוא הפוליטי ומה יותר אישי ממגע? ובעצם אפשר לעצור כאן. כי זה מה שהיה צריך להוכיח. אבל אם כבר התיישבתי לכתוב ואתם אולי עצרתם את מהומת היום ולרגע פתחתם את הדיוור הזה אז בואו נעמיק. כיצד לגעת? איפה לגעת? […]
להכיל ולהיות מוכל: מה הגוף שלנו יכול ללמד אותנו על תנועה וחיים
אחד הדברים שמרגשים אותי במיוחד (ותודה לאל על הדברים הקטנים) זה פשוט ההבנה שהגוף הוא מיקרוקוסמוס לכל כך הרבה מתנועות הנפש והתנועות החברתיות שלנו. אנחנו חלק מטבע גדול מאיתנו ונדמה לי שכל הזמן אני נעה בין הענווה של ״אנוכי עפר ואפר״ לבין ״עבורי נברא העולם״. וביניהם יש את היופי של להצליח להתבונן בדבר הזה שנוצרנו […]
מה תסמונת מתחזה באה לספר לך ?
כשאנחנו בחוויה של נוכחות בעשייה שלנו, לרוב התחושה היא של מלאות, של אותנטיות. כשאני בסטודיו או בקליניקה, כשאני רוקדת ממקום מחובר לעצמי, אני מרגישה במקומי, מרגישה שאני במידותיי. אבל כשאני רוקדת והמיינד שלו במקום אחר, זה מיד ניכר ו״נראה״ בגוף. חוסר נוכחות זה דבר שאפשר ממש להרגיש, זה עובר בתחושה, זה מרגיש קצת ״מזויף״ , […]
על משאבים ושואבים
השבוע הייתה לי שיחה עם תלמידה אהובה שכבר למדה איתנו והתלבטה אם לחזור. לצערי נכון לשנה זו היא הבינה שהיא לא תצליח לעשות זאת. ההחלטה שלה לוותה בתהליך ארוך של התלבטות והרבה שיחות בינינו. אולי זה לא אמור להיות ככה אבל הרבה ממי שלמדו והשתתפו אצלי בתכניות הופכות להיות יקרות מאד ללב וממש חברות, כך […]
זה מתחיל בתנועה קטנה …
השבוע מתחילות כל הקבוצות השבועיות של המרכז שלנו. כן כן הכל הכל מתחיל. זה נשמע קצת כמו איזו קלישאה לומר שזה נס אבל באמת באמת שזו בדיוק התחושה – נס גלוי.באופן מאד עיקש וסיזיפי עבדנו בחודשים האחרונים (כל צוות פנטהריי) להביא אנשים ונשים לנוע, למצוא את המקום הכי נכון עבורם, להתחבר לגוף. וזה משמח מאד […]
מה מייצב אותך בסערה?
על קשרים שמחזיקים אותנו… בתוך השנה שעברה עלינו עצרנו המון פעמים לשאול מה מייצב אותךבמצבים חסרי יציבות? היום כשבנינו סוכה חשבתי שוב על העיקרון המתוק של החג הזה. לבנות מבנה ארעי ולצאת מהבית המוגן. זה מרגיש כל כך הזוי בשנה הזו שבה שום דבר לא מרגיש מוגן שהיציבות היא בעיקר ארעית ושכל רגע נתון המציאות […]