
אימפרוביזציה בתנועה – יצירה בזמן אמת, מתוך נוכחות והקשבה לרגע החולף
על החוויה הבלתי מילולית שבאימפרוביזציה בתנועה, כליום לאימפרוביזציה בתנועה וכיצד ניתן לשהות בעניין וסקרנות בעת אימפרוביזציה בתנועה.
באישון לילה נולד לו הפודקאסט של פנטהריי: ״תנועה כמנוע לצמיחה אישית״. פה תוכלו לשמוע על התחום של המחול והתנועה הסומטית מכיוונים שונים.
בפודקאסט הזה כמו בכל מה העשייה ב׳פנטהריי׳ אנחנו נסתכל על הגוף והתנועה כדבר שמניע אותנו, מזיז את הנפש, משפיע על תהליכי התפתחות ונותן מראה על מי שאנחנו. תהנו!
בכל שבוע אני מקבלת השראה משיעורים שאני מלמדת, מהסתכלות על תנועת ילדיי או ממחשבות שתלמידים ותלמידות משתפים/ות בהן. את הדברים הללו אני מורידה אל הכתב והם פרושים פה בפניכם. עבורי הכתיבה מביאה את התנועה לתוך החיים ואני מקווה שהקריאה תעודד השראה תנועה וחשיבה מורכבת.
אם ברצונכם להיות מעודכנים ולקבל את ההגיגים הללו באופן שבועי, הם נשלחים בניוזלטר. מוזמנים ומוזמנות להירשם.
אביטל בר צורי

על החוויה הבלתי מילולית שבאימפרוביזציה בתנועה, כליום לאימפרוביזציה בתנועה וכיצד ניתן לשהות בעניין וסקרנות בעת אימפרוביזציה בתנועה.
לכבוד יום ההולדת שלי כתבתי גם פוסט בפייסבוק שאתם מוזמנים בחום לקרוא – הוא קצת חשוף אבל הוא אמיתי ועמוק. (לפוסט לחצו כאן) בקצרה, בפוסט
השבוע קרה ארוע ממש מרגש בסטודיו. ארוע מרגש אבל ממש ממש כמעט חרישי. האנסמבל המהמם של 'נענע- תנועה מהפנים אל החוץ' בהובלתי ובהובלת עלמה מריה
מעגל אימהות \ הדס גלעד אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת בַּסָּלוֹן. הָיִינוּ צְרִיכוֹת לְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם לָצֵאת לְמַסַּע הַסְבָּרָה עַל הַחֶמְלָה לְהַזְכִּיר לְכֻלָּם: פַּעַם הֲיִיתֶם תִּינוֹקוֹת. מִישֶׁהִי יַלְדָּה
בשבועות האחרונים אני מסתובבת הרבה עם השאלה 'איך מתמירים פחד באמונה'? כן אני יודעת, זו שאלה ממש ממש גדולה. מין שאלת חיים שכזו. לפני שנה
את המילים האלה התחלתי לכתוב השבוע לפוסט בפייסבוק כשפרסמתי את 'שומטות' (הסדנת נשים שהעברתי)- "העולם שלנו רווי בשבועות האחרונים בכל כך הרבה סממנים של חולי
אתמול בסדנה של 'נענע' (הסדנענע) עסקנו בשאלה של מה מניע אותנו. שאלה עמוקה שתמיד מעוררת תהיות עמוקות בנוגע לחיים. השתמשנו במונחים שאני עסוקה בהם כבר
יש פעמים שא.נשים נכנסים.ות לסטודיו והשאלה הראשונה שעולה בפליאה רבה היא: "מה? אין פה מראות?" בתור מישהי שכבר שנים רוקדת בסטודיו ללא מראות אני נדהמת
לפני פחות משנה כשהגעתי לגניגר בפעם הראשונה לראות את הבניין של הסטודיו (שהיה נראה כמו חורבה ועל כך אולי בפעם הבאה…) קראתי לחברים טובים בני
"הפחד ליפוללשמוטלהישמטאל הלא נודע החשוךאל מה שישי מעברהרצון להאחזבמוכר בידועגם אם הוא לא נוחלא לוותרלא ליפולליפול זה למותליפול זה מבהילליפול זה כואבאמא תמיד הזהירה ושמרהומרוב
כבר תקופה שיש בי שאלה עמוקה- מה מקיים אותי? מה מקיים אותנו כחברה? כאינדיבידואלים?המילה מקיים במשמעות של קיימות, במשמעות של גם ממלא ומספק וגם מאפשר חיים
"יש חלומות שצריך לחזר אחריהם, לחלום אותם שוב ושוב, ללטף אותם בין קפלי הלילה. עד שיהיו בטוחים שטוב עבורם להתגשם". (ענת הרפז) הי [[שם]] אני
שבוע שעבר באנסמבל של 'נענע' היינו עסוקות בשאלת ההתבוננות. מי מתבונן במי. לעיניים שלנו יש כזה כוח. יש אנשים שאוהבים את חווית הנראות והיא מחייה

היום במפגש באחת הקבוצות של 'נענע – תנועה מהפנים אל החוץ' עבדנו עם האגן. האגן הזה שהוא פשוט כלי מרתק, קערה שיש בה כל כך
השבוע כמעט בכל השיעורים בסטודיו עסקנו בשלב ראשוני מאד בהתפתחות – שלב הנשימה. כל שנה אי אפשר לדלג על השלב הזה. הוא חיוני להמשך ההתפתחות.

היום הגיעה מישהי לסטודיו שאמרה לי בטלפון :" קשה למצוא סטודיואים מגניבים כמו שלכם"
ניסיתי להבין למה היא מתכוונת למרות שבתוך תוכי כמובן הסמקתי והיה נראה לי שאני מבינה …
כיצד מתרגלים את התחושה הגופנית שאנחנו חלק ממערכת אקולוגית המורכבת ונובעת מיחסים, ולמה דווקא קל להבין זאת בפשטות יתרה בגוף, תנועה ופעולה?
אקולוגיה גופנית היא היכולת שלנו לחוות את עצמנו כחלק מהמערכת האקולוגית דרך תרגול גופני
החתימות התנועתיות שלנו לעתים יכולות להיחוות כידועות מראש או בלתי ניתנות לשינוי אולם הן כאלו כל זמן שאנו איננו מודעים לדרך בה אנו נעים.
דרך Repattrening אנחנו מאפשרים לגוף ולמיינד להתיידד ולבחור מחדש. אנו מגדילים ומרחיבים את טווח האפשרויות ומעלים אל המודע התנהגויות ותנועות שלא היו בהכרח ידועות לנו לפני. דרך עבודה זו היא מחוברת לגוף ומציעה הבנה מבפנים החוצה ולא להיפך.
מה קורה כשאנו מתבוננים ביצירה? איך זה קשור להבדל שבין תנועה ריקודית לתנועה יומיומית? ההכרות שלנו עם התנועה תשפיע על הדרך בה נחווה אותה כשנצפה בה. כנסו לקרוא עוד.
ב'מעגל הסיפוק' ישנן ארבעת האיכויות אשר נמצאות בבסיס התנועה שלנו. איכויות אלו קשורות ליכולת שלנו להגיע למה שאנחנו רוצים.ות ולהרגיש מלאים יותר הן בתנועה והן במנוחה. בואו נכיר אותם.ן מקרוב.
לאחרונה נתקלתי בטקסט מעולה שנכתב בשנת 1559. הוא נכתב באנגלית ובהמשך אכתוב תרגום פשוט: "It is very clearly apparent from the … how great is
מוזמנים ומוזמנות להרשם לקבלת עדכונים על הפעילות